הקדמה

עמוד:9

העיר נזכרת מדי פעם בפעם גם במקורות יהודיים . החשוב שבהם הוא יוספוס , שבספרו "מלחמת היהודים" נכלל גם תיאור מפורט למדי של התקפת היהודים על העיר בתחילת המרד הגדול . מקורות תלמודיים מסייעים בידינו בעניינים הנוגעים לתולדותיה של הקהילה היהודית בעיר בסמוך לחורבן הבית ובתקופות מאוחרות יותר . באשר לכתובות : כאן עלינו להפריד בין הכתובות שהתגלו בעיר ובסביבתה , לבין אלה שהתגלו מחוץ לארץ ישראל ובהן נזכרים בני אשקלון . אשר לסוג הראשון אלה אינן רבות ( בעיקר משום שעד היום טרם נחפרה העיר בקנה מידה גדול . ( רוכן המכריע הוא מן התקופה הרומית והביזנטית . ואולם — כאילו לפצותנו על החסר — דווקא הסוג השני של הכתובות , אלה שמחוץ לארץ ישראל , עיקרו מן התקופה 15 ההלניסטית . מקור לא אכזב של מידע , בעיקר על האלוהויות שנעברו בעיר , נמצא על גבי מטבעות אשקלון , אשר תחילת טביעתם כבר בתקופה הפרסית , המשכה ( המקוטע ) בתקופה ההלניסטית , ועיקרה בטביעה השופעת והרצופה למדי בתקופה הרומית ( עד לשנת 235 לספירה . ( מספר מצומצם מאוד של פפירוסים , מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה הביזנטית , מאזכר עניינים הקשורים באשקלון . כולם פרט לשניים ( האחד מניצנה והשני מדורה אתפוס ) נתגלו במצרים . מקור מידע בעל חשיבות לא מבוטלת הנם הממצאים הארכאולוגיים , בין אלה שנתגלו באקראי ובין אלה שנחשפו בחפירות מסודרות . כאן המקום לתת סקירה קצרה על תולדות חקירת האתר . באפריל 1815 הגיעה לחורבות אשקלון ההרפתקנית הבריטית ליידי הסטר סטנהופ ( Lady Hester Stanhope ) מלווה בפמליה גדולה . בידיה היתה מפה שהתיימרה לציין מקומו של אוצר גדול של מטבעות זהב מימי הביניים הקבור בחורבות העיר . במשך שבועיים חפרו כ 150 פועלים ערבים בחיפוש אחר האוצר , אך כל שנמצא היו יסודותיו של מבנה גדול ( בסיליקה (? ופסל קולוסלי של 16 קיסר עוטה שריון , שנופץ על פי הוראותיה של הליידי . בשנים 1854 ו 1863 סייר במקום החוקר הצרפתי גרן ( Guerin ) ומסר תיאור מפורט למדי של מה שראו עיניו על פני השטח . בשנת 1866 ביקרו במקום החוקר הגרמני גותה ( Guthe ) והאדריכל שיק . ( Schick ) זה האחרון שרטט ( ככל הנראה לראשונה ) את מפת שרידי העיר . סקר מקיף יותר של עתיקות אשקלון נערך באפריל שנת 1875 בידי משלחת הסקר של 15 רוב הכתובות , אם כי לא כולן , נאספו בידי די סגני , כתובות , עמ' 16 . 90-67 על משמעות הממצאים ראו להלן בפרק השלישי . על "חפירותיה" של ליידי סטנהופ ראו : מריון , מסעות , עמ' ; 169-156 סילברמן , ליידי , 17 . 75-69 גרן , תיאור , עמ' 18 . 108-98 גותה , חורבות , עמ' . 171-164 המפה של שיק , שם , לוח . v איכות ההדפסה של המפה אינה טובה ולכן לא הובאה כאן .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר