|
|
עמוד:ט
הקדמה בית הכנסת הראשון הזכור לי מימי ילדותי הוא השטיבל הקטן הצמוד לבית הכנסת על שם ש"י עגנון בשכונת תלפיות , שבכל שבת נהגנו להתפלל בו במניין המוקדם בשעה שש וחצי בדיוק . מאז זיכרונותיי הראשונים מתלפיות ועד היום חלפו כעשרים וחמש שנה , ועדיין הביקור בכל בית כנסת באשר הוא מסב לי עונג והנאה מרובה . לכל בית כנסת ובית כנסת סגנון ייחודי וקווי אופי המאפיינים אותו ואת מתפלליו והמרמזים על אירועים שהתרחשו בו במשך השנים . הביקורים התכופים בבתי הכנסת לימדו אותי כי כדי לעמוד במדויק על אופיו של כל אחד ואחד מהם יש לבחון את שמו , את מראהו , את העיטורים ואת לוחות הזיכרון הקבועים בקירותיו , ולתת את הדעת לכל פרט , מגדול ועד קטן , המצוי בבית הכנסת . בירושלים פזורים כיום כאלף בתי תפילה השונים זה מזה בגודלם ובאופיים , ובחינתם משרטטת תמונה מקיפה ומענגת של הפסיפס האנושי , התרבותי והרוחני הניבט מכל פינותיה של העיר . ראשיתו של ספר זה בסיור בשכונת מקור ברוך ואשר במהלכו התוודעתי לבית הכנסת ' על יעקב' של בני העדה המונסטירית ( מקדוניה . ( בעקבות ביקור זה גמרתי בלבי לנסות לכתוב ספר שיעסוק כל כולו בבתי כנסת ירושלמיים , בכוונה להביא לפני הקהל מבחר מייצג ככל האפשר של בתי התפילה היהודיים הפזורים בעיר . המשכו של תהליך היצירה בשיחה עם ד"ר צבי צמרת , מנכ"ל יד בן צבי , ובה הגענו לידי המסקנה כי ייתכן שמוטב להתמקד בבתי כנסת שבאזור אחד בעיר ולהעמיק בהם את הדיון ולא לעסוק במבחר מייצג של בתי כנסת מרחבי העיר כולה . משהוחלט כי כך אמנם ייעשה , הייתה הבחירה בשכונת רחביה טבעית ופשוטה ; בשכונה זו עשיתי כמעט עשרים שנה מחיי , את רוב בתי הכנסת שבתחומה אני מכיר מצעירותי , ובהם בית הכנסת 'חורב , ' אשר סבה של אמי היה ממקימיו . אלא שברחביה לבדה לא ניתן לעסוק , שכן לא כל השנים היו גבולותיה ברורים ואין הפרדה מוחלטת בינה לבין השכונות הסמוכות לה : חיי הרוח בשכונה הושפעו מחד גיסא משכנתה החרדית והקטנה - שכונת שערי חסד , ומאידך גיסא משכנתה קריית שמואל . משום כך החלטנו כי הספר יעסוק בשלוש שכונות אלו , שהן חלק נכבד וחשוב ממרכזה של ירושלים היום . בשלבים אחרונים בכתיבה הוחלט לתאר בספר גם את בתי הכנסת שבשכונת טלביה הסמוכה , וכך גדל היקפו של האזור המתואר ויש יותר מדדים להשוואה בין בתי הכנסת השונים . בית הכנסת האיטלקי נוסף אף הוא , בעיקר מפני ייחודו האסתטי וקרבתו לאזור הנדון . אמנם הבחירה באזור זה טומנת בחובה עיסוק נרחב בבתי כנסת אשכנזיים , ועיסוק מועט מאוד בבתי כנסת של בני עדות המזרח . מצד שני , היותם של כמעט כל בתי הכנסת אשכנזיים , מקלה על ההשוואה ביניהם . משנקבע גבול העיסוק החלה העבודה עצמה . במרבית בתי הכנסת אין ארכיון ואף לא ספר זיכרונות או ייסוד המתארים את שלבי הקמתם או אירועים מרכזיים שנקשרו בהם מאז היווסדם . משום כך כדי להכיר יותר את בתי הכנסת , ראוי היה לנקוט שיטות מחקר אחרות , כגון ראיונות עם ותיקי המתפללים בכל קהילה וקהילה , קריאת קטעי זיכרון , ספרות או הווי השופכים אור על תולדות בתי הכנסת השונים ועוד . אי אפשר כמובן לכלול בספר את כל פרטי המידע שנאספו על עשרות שנות פעילותו של כל בית כנסת ובית כנסת . לפיכך מובאים בכל פרק הפרטים החשובים , שיש להם משמעות לשיקוף אופיים של בתי הכנסת .
|
|