|
|
עמוד:ט
והטביעה חותמה על היהודים וסדרי חברתם ; ג ) התנאים הכלכליים , החברתיים והתרבותיים , בארצות האיסלאם השונות ובתקופות השונות , שהשפיעו על אופיה של החברה היהודית יותר מאשר עשתה זאת הסביכה הנוכרית ככמה ממדינות אירופה בראשית העת החדשה , בגלל המגע ההדוק יותר והיחסים החברתיים והתרבותיים הקרובים יותר שהיו קיימים בין יהודים ללא יהודים ברוב ארצות האיסלאם . המחקר ההיסטורי המודרני מנסה לבחון את המשקל הסגולי של כל אחד מן המרכיבים הללו בחיי היהודים ועל ידי זה לסייע בשחזור העבר ובתיאור נאמן של הרקמות הסבוכות של תולדות היהודים , בלי מגמות אפולוגטיות ובלי היזקקות לדימויים סטיריאוטיפיים . לכאורה פשוטה היא ההגדרה של 'ארצות האיסלאם , ' שהחיבור שלפנינו דן בתולדות היהודים בהן , אך למעשה כמעט כל המדינות שבהן מדובר , ולעיתים אף אזורים גיאוגרפיים שבתוך המדינות , היוו בתקופות היסטוריות שונות יחידות לעצמם מבחינות הרבה וייחודם נתן אותותיו בחיי היהודים בהם . לכן נתחלקו הדיון ואוסף המקורות המלווה אותו לשלוש חטיבות עיקריות — הקיסרות העות'מאנית , כלומר , תולדות היהודים בקידמת אסיה ובחלק מן הבלקן , בסוריה ובארץ ישראל ; אפריקה הצפונית : 'המגרב' ' ) המערב , ( ' מן האוקיאנוס האטלנטי ועד ללבנט ; ו'המזרח , ' הכולל את הארצות הדוברות פרסית ( איראן , אפגניסתן , בוכרה , כורדיסחן , ( את עיראק ואת תימן . כאמור , גם בתוך החטיבות הללו שררו לעיתים תנאים מגוונים והיו קהילות ישראל שהתפתחותן היתה שונה מזו של האחרות . בייחוד מאפיין מצב זה את מצרים , שלאורך הדורות היתה חטיבה לעצמה מבחינה יהודית , והיו זמנים שחיי היהודים בארץ ישראל ואף בסוריה נקבעו על פי הדגם המצרי ; את עיראק , שלקהילות ישראל בה היתה השפעה במקומות שונים ; ובודאי את יהדות תימן , על ייחודה התרבותי והחברתי . יחד עם זאת , דווקא העיון במקורות מצדיק את החלוקה שקבעו מחברי ספר זה , חלוקה שתקל את ראיית הדומה והשונה שבתולדות קהילות ישראל תחת שלטון האיסלאם . לגבי כל אחת מחטיבות גיאוגרפיות אלו מתארים המחברים את המסגרת המדינית שבה חיו ופעלו קהילות ישראל , את מעמדם החוקי של היהודים ואת פעילותם הכלכלית . פרק מרכזי בכל אחת מן החטיבות הוא הארגון הפנימי היהודי , הן כגוף מתווך בין השליטים לבין היהודים בענייני מיסוי וייצוג ענייניהם והן כסמכות מארגנת ומכוונת את סדרי החברה היהודית על כל גילוייה — סדרי בית הכנסת , עשיית דין , שמירה על משמעת פנימית , דאגה לחינוך , ענייני צדקה , קשרים עם קהילות אחרות בתוך המדינה ומחוצה לה ותמיכה ביישוב היהודי בארץ ישראל . דיון מיוחד הוקדש לזרמים הרוחניים ביהדות , ליצירה וליוצרים — גדולי התורה , הרבנים והחכמים — וכן להשפעת הקבלה והשבתאות . דיון מקביל זה מבליט הן את המשותף והן את המיוחד שבתולדות כל אחת מן הקהילות .
|
|