|
|
עמוד:13
מבחינת מחשבת "האדם החושב את האדם עצמו - אדם שהוא הוא והוא יודע את עצמו , " בניסוחו של פויירבך . ובדרך זו התגבשו לאחר מכן שיטות פילוסופיות שונות שנפרדו ביניהן לפעמים בצורה קיצונית בתפיסותיהן הספציפיות לגבי הבעיות השונות , כגון הפילוסופיה של החיים , המרכסיזם והאקסיסטנציאליזם , אך משותפת לכולם המגמה האנתרופולוגית הנ"ל , וכן הדגשת דרכו האישית של ההוגה בהעמדת השאלות , אפילו הכלליות והמופשטות ביותר . ניתן לראות כשיא בתהליך הרדיקליזציה במפנה האנתרופולוגי המתואר כאן את התהוותה של האנתרופולוגיה הפילוסופית בשנות ה 20 של המאה הנוכחית , כתחום פילוסופי עצמאי השואף להגדרה מדוייקת ולהתמודדות עם כל הפרובלמטיקה הקשורה לחיי האדם . כפי שהסביר זאת בשנת 1928 מקס שלר - המייסד הרשמי של האנתרופולוגיה הפילוסופית - בהקדמה למסתו " מקומו של האדם בקוסמוס : " הבעיתיות של האדם כלפי עצמו היא כעת מקסימאלית , ומתוך מודעותו לגבי חוסר ידיעת את עצמו במהותו מתחיל למעשה עכשיו לחפש את עצמו בצורה חדשה , עצמאית , פילוסופית בעיקרה , ובו בזמן מנסה להשתמש לצורך זה בכל אוצרות הידע שנצברו על ידי מדעי האדם החלקיים השונים " . לכל השיטות הפילוסופיות שהתגבשו בזמננו בעניין זה יש , על אף ההבדלים ביניהן , מכנה משותף : ההכרה בהכרח לעצב מחשבה חדשה שנושאה יהיה האדם השלם , בניגוד למדעי האדם היום , כגון : הפסיכולוגיה , הסוציולוגיה , האנתרופולוגיה הביולוגית או התרבותית , שכל אחד מהם עוסק בהיבט אחד בלבד , אם זה גופו , נפשו , פעולתו או יצירתו של האדם . משימתה של מחשבה כוללנית זאת היא למקם את האדם בטבע ולברר את ייחודו בתהליך התהוות היקום והחיים בכלל , לא מתוך עיון בנתונים הפיזיים , הפסיכולוגיים והביולוגיים של הוויית האדם בלבד אלא גם מתוך התייחסות ליצירתו של האדם בתרבות , בהיסטוריה ובמישור הדעות והאמונות . ' גם במחשבה היהודית המודרנית אנו עדים לתהליך של התרכזות מודגשת בשאלת האדם . נכון הוא ששאלה זאת היתה מאז ומתמיד שאלה מרכזית בהגות היהודית - מתוך התייחסות בולטת לאורך כל תולדותיה לערכה המוסרי המכריע של ההתנהגות החופשית והאחראית של האדם - אך ניתן לציין שבמקביל למפנה האנתרופולוגי המתואר לעיל בהגות המערבית המודרנית - וכרוך בו למעשה - חל מפנה דומה גם בהגות היהודית החדשה . לאחר שפינוזה , נתגלה גם בהגות זו הצורך להתמודד עם כל הבעיות שהעלינו לעיל , ובמיוחד , ביחס למשמעותה ולקיומה של היהדות ותפיסת האדם והאלוהים שבה . למעשה , היה על כל ההוגים החשובים וכל הזרמים הרעיוניים שבהגות היהודית החדישה להתמודד עם פרובלמטיקה זאת . גם
|
|