|
|
עמוד:11
מבוא שילוב בין עולמות הוא משאת נפשם של רבים , ניסיונם של מעטים והצלחתם של בודדים . מאז ימי ראשית התורה שבעל פה היו אישים שהשתדלו להכיל בתורתם את חוכמת העולם ולהרחיב את השמועה . בעת העתיקה היה זה הלל הזקן שהפתיע את זקני בתירא בשיטות לימוד שלא היו מקובלות בבית מדרשם ; בעת החדשה היו אלו חכמים מובהקים דוגמת הרד"צ הופמן או הרי '' י ויינברג שהטמיעו לתוך בית מדרשם שיטות לימור שרכשו מן האקדמיה . רבנים אלו הנהיגו את עולמה של האורתודוקסיה במערב אירופה תוך סלילת דרך של תורה עם חוכמה אקדמית . אולם הם היו היוצאים מן הכלל . בדרך כלל היו הישיבה והאקדמיה צרות זו לזו . גם בעולם הישיבות הקשור למודרנה אין הכלה חד משמעית של עולם האקדמיה . יש חשיפה ברמה זו או אחרת לפירות הלימוד האקדמי , היוצרת תנועת מטולטלת של גירוי ודחייה . בשנים האחרונות אנו עדים לתוצאות תנועת מטוטלת זו : מצד אחד יותר רבנים ותלמידי ישיבה מחפשים את ההשכלה האקדמית , לשמה או שלא לשמה , ומצד אחר , החשדנות כלפי מדעי היהדות גברה , ויותר מלחמות מוכרזות כלפיה מצד עולם הישיבה . חששם של אנשי הישיבה , מובן . עולם הישיבה מבקש לחנך אדם מאמין ללא ספקות כאשר עולם האקדמיה מבקש למלא את האדם בספקנות . הישיבה רואה את הכתוב בתורה שבעל פה בגיבוש שלם ונכון של דבר ה' המתגלה על ידי חכמיו בזמן שהאקדמיה מפוררת את דבר ה' לפירורים של מסורות , דבר העלול להביא לערעור סמכות החכמים . כמי שאחז בזה וגם מזה לא הניח ידו אני חש בצורך להבחין היטב בין כלים לבין מסגרות ולבין תכנים . האקדמיה אינה צריכה להתיימר לחנך אלא לצייד את החניך בכלי עבודה טובים ואמתיים . לימוד פילולוגי נועד לעזור לפגוש את דברי חכמים בצורתם המזוקקת ביותר , ודבר זה יש בכוחו להביא ברכה גדולה לבית המדרש . לימוד מקורות חז"ל מתוך גישה ביקורתית עשוי להביא אפוא לענווה ומתוך כך ליצירה זהירה ודרוכה כמו גם להקשבה מרוכזת יותר לדבר ה' הנמסר על ידי חכמיו . לפיכך , התוצר של אנשי תורה המשתמשים בכל כלי המחקר העומדים לרשותם כדי להעמיק ולהגדיל את הבנת התורה והכרת מרחביה עשוי להיות מבוגר יותר , אחראי יותר וממילא משובח יותר .
|
|