|
|
עמוד:9
הקדמה אישית דוכי אל סידור התפילה לכל מחקר עיוני במדעי הרוח יש היבט אישי : הלימוד , העיון וההוראה באים מהתעניינות ומהרגשת נחיצות שמקורם במורשת שהחוקר התחנך עליה . רצוני להשתתף כמחנך בהנחלת המורשת התרבותית של העם היהודי היה המניע לכתיבת חיבורי הרבים ב"מחשבת ישראל" לדורותיה . זווית הסתכלותי היתה אקטואלית : ההתמודדות ברמה הפילוסופית היסטורית עם בעיות העומק של העם היהודי בעידן המודרני והפוסט מודרני , שהמחנכים , המופקדים על הנחלת המורשת באחת התקופות הקשות והמהפכניות בתולדות העם , צריכים לחתור לפתרונן . אלה הם לדעתי דברים החלים על כל חוקר יוצר במדעי היהדות ועל כן לא ראיתי צורך להצהיר עליהם בפתחי ספרי . אולם בבואי לחקור ולעיין בסידור התפילה כדי לגלות את הפילוסופיה הגלומה בו ואת צורות ההבעה השירית שלו , אני מרגיש צורך להקדים דברים על דרכי האישית אל התפילה . הרצון לכתוב ספר מחקר עיוני על סידור התפילה העסיק אותי שנים רבות , בייחוד אחרי שפרסמתי את ספרי " מחזור הזמנים , " שבו התייחסתי לתפילות ראש השנה ויום הכיפורים . אולם עדיין לא הרגשתי שאני מוכן כל צורכי למפעל עיוני מיוחד זה . רק אחרי פרסום מחקרי העיוניים במחשבת התנ"ך , המהווה את "התורה שבכתב , " הרגשתי מוכן להתמודד עם סידור התפילה , שהוא אחת היצירות המחנכות החשובות ביותר של ה"תורה שבעל פה . " מבחינה היסטורית משתלב , אפוא , ספרי הנוכחי בשלשלת מחקרי
|
|