|
|
עמוד:2
מעתה הכוונה , שיש ממיני הבהמה והחיה אלה שרק מעלים גרה , ויש מהם שרק מפריסים פרסה . השם "גרה " בא מן השורש "גרו , ' * ומכאן השם "גורר' לבעל חיים המעלה גרה . שימוש זה נותן תוקף לפירושו המענין של ד'ר נתן קלוץ לפסוק , וחרבות מחים גרים יאכלו ( ישעיה ה , יז . ( לפיו , "גרים" פירושו בעלי חיים מעלי גרה , והשם "גרים" בא משורש "גרל" כדוגמת שרים שבא משורש "שרר' ( אידנו - ספר זכרון לד'ר רבל , עמ' 36 ו . ( א , : 42 ונתנו שבח וקילוס [ על ] כל מעטיים לפי הצילום , מול עמ' , 101 יש רווח בכת"י במקום השלמת המהדיר ליותר משתי אותיות , ולכן יש להשלים : ונתנו שבח וקילוס [ לאדון ] כל מעשים . ניב זה נמצא אצל יניי להלן . קנא , . 5 והשוה הערתי לקרובה שניה לשור או כשב , שורה . 9 והשוה ספרי , דברים , שה , עמ' ; 322 חגיגה ג , ב ; במ"ר יד : ד . א , : 43 ומכל במות הכלולות בעירך זה בעירך : סדר , כלומר , קבוצה . א , : 45 - 43 אין קול זה [ דו ] מה לזה / ולא ... לזה / ולא רעי זה דומה לזה / ולא לבוש זה דומה לזה / ולא טעם זה ד 1 מה ל [ זה / מה גך ] לו מעט \ יףאלי זה ציון המהדיר לתנחומא וישב , ג אינו עונה על המבוקש . ויש לציין למאמר זה : מה גדלו מעשיך ה' - בוא וראה כמה מיני בהמות יש בעולם ... שמא קולו של זה דומה לזה או שמא מראה של זה דומה לזה או שמא דעתו של זה דומה לזה או שמא טעמו של זה דומה לזה ( סדא"ר , פ"ב , עמ' . ( 10 הצלעית : ולא רעי זה דומה לזה , טעונה פירוש . ונראה שהשם "רעי' פירושו דעה ומחשבה על פי לשון הכתוב בנתה לרעי מרחוק ( תהלים קלט , ב ) והוא דומה לשם רעיון ( קהלת ב , כב . ( מעתה הצלעית הזאת מקבילה לביטוי "שמא דעתו של זה דומה לזה" שבמדרש . ויש לציין שהיא מהווה חיקוי לביטוי "לא ראי זה כראי זה" ( קידושין כא , א וש"נ . ( על פי המאמר המובא לעיל יש להשלים את הצלעית הלקויה כזאת : ולא [ מראה זה דומה ] לזה . וכן נראה מרישומי האותיות בצילום מול עמ' 101 למסתכל בעין בוחנת . א , : 46 ועוד בךאתה בהימות ותייפהל / כ / ה / תתה אמו ... פיה [ ו ] ... ותייפהו : ותחזקהו , על פי שימושו של פועל זה בלשון חכמים כגון משנה פאה I af m < ז : ב , והשוה להלן . י , 33 ; 5 , והערתי שם . על פי איוב מ , טז יש להשלים חלק מן החסר כך . כוחו תתה במתתניהו ... [ א , : 47 ואלף הרים מגדלים לו ע ]\? ב / ... [ כי ת [ ציר ] כבלןר הוא מאכליהו נראה להשלים : ואלף הרים מגדלים לו עש [ ב למרעיהו . [ והשוה , יתור הרים מרעהו ( איוב לט , ח . ( וכך נאמר על "בהימות : " ובכל יום ויום מרעיתו אלף הרים ( פר'א , פי'א . ( א , : 48 וגנות ואילנות מיתכסים ] ... / ו ? ךדן ] מיגיח אל פיהו ראשית כל , החלוקה לטורים צריכה לבוא לאחר הליקוי שבכת"י . שנית , יש להשלים את החסר כזאת : וגנות ואילנות מיתכסים [ בציליהו ] / [ וירדן ] מיגיח אל פיהו . והשוה הלשון , כסו הרים צלה ( תהלים פ , יא , ( כלומר שההרים נתכסו בצילה של הגפן . ובדומה לכך כאן , שהגנות והאילנות מיתכסים בצל של הבהמות הרובץ על אלף הרים .
|
|