|
|
עמוד:7
מבוא חשיבותה של תקופת נפ 1 ליאון בתולדות עם ישראל , שהיא משמשת — כבתולדות העמים האחרים באירופה — תקופת גיבוש ומיפנה כאחד לשורה של התרחשויות רבות תוצאות . השתלבותם של היהודים בחברה המקיפה אותם היא אחד מתה ליכי היסוד של תולדות ישראל בזמן החדש . ייחודה של ההיסטוריה היהודית — היסטוריה של עם שהתמיד בקיומו בתוך מסגרות חברתיות זרות — נעשה מוקשה במיוחד בעת החדשה . בעטיה של ההשתלבות החריפה והלכה בעיית בךלותם של היהודים בתוך החברה הנכרית . המשטר של נפוליאון . newer v והמשטרים של המדינות התלויות בו יצרו לראשונה ביטוי משפטי מגובש לתביעותיה של המדינה המורכזת המודרנית מן היהודים המתאזרחים בה . אתגר זה חייב את היהודים להגדיר ביתר דיוק , בשביל סביבתם ובשביל עצמם , את טיבן ואת אופיין של צורות הקיום הקיבוציות היהודיות , היכולות לעלות בקנה אחד עם תביעותיה של המדינה המורכזת המודרנית מאזרחיה . הדורות הבאים הסתמכו על ההגדרות הפוליטיות , המיסמכים הדתיים משפטיים והמוסדות החברתיים שנוצרו בתקופה ההיא בארצות השונות , בהצביעם עליהם כעל נקודות מוצא לתמורות העיקריות בחיי היהודים באירופה המרכזית והמערבית . מדיניותו של נםוליאון כלפי היהודים היתה ביטוי של משטרו , כפי שנתגבש שלבים שלבים בתקופת שלטונו . משטר זה היה מבוסס במידת מה על עקרונות המהפכה הצרפתית בכל מה שנוגע לשוויון האזרחים בפני החוק . עם זאת היה זה שלטון מורכז אבסו לוט סטי , שביקש לכפוף למרותו של השליט את כל הפעילות המדינית , החברתית והתרבותית שבמדינה באמצעות תחיקה מתאימה ומנגנון מינהלי מסועף ויעיל . יחסו של המשטר הנפו ליאוני אל היהודים ואל מעמדם במדינה היה מבוסס על העיקרון השוויוני של ההשכלה בת המאה הי"ח : היהודי זכאי להיות אזרח שווה זכויות במדינה , שכן הוא -אדם
|
|