|
|
עמוד:11
שפועל בשירות הבורגנות והלאומיות , ולרשותה עומדים מנגנוני הענשה והחרגה . פסיכולוגים / רופאים , מחנכים ומורים , וכן בתי סוהר , בתי חולים , בתי חולים לחולי נפש , בתי ספר ואף סופרים והוגי דעות לוקחים חלק במודע ושלא במודע בהכפפת החברה כולה לחוקי המהוגנות . הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו פיתה בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת את תפיסתו לגבי כוחו של השיח לייצר טבע אדם הומוגני , ואת חוסר יכולתם של פרטים להימנע מכפיפות מוחלטת לשיח הכול יכול . בשנת 1976 פנה פוקו לבחון את יכולתו של השיח לעצב את ההתנהגות המינית הנורמטיבית ואת ההחרגה של מי שאינו פועל במסגרת ההתנהגות המינית הנורמטיבית , ועמד - כמו מוסה מספר שנים לאחר מכן - על מרכזיותם של רופאים ומחנכים ביצירת השיח המיני הבורגני . מוסה , שהכיר והוקיר את עבודתו של פוקו , דחה את מושג הכוח האמורפי והכול יכול שלו . עבור מוסה , שיח המהוגנות המינית של הבורגנות היה נתון לפרשנויות ושימושים שונים , ויכול היה להתפתח לכיוונים שונים . בשיח המיני של המהוגנות , כפי שמוסה מראה בספר שלפנינו , היה למשל אלמנט הומו ארוטי חזק מאוד , וראשוני הקוראים לזכויות הומוסקסואלים עשו בו שימוש מהפכני . רק אימוצה של המהוגנות הבורגנית על ידי הלאומיות , ורק השימוש בכוח פיזי - ולא רק בכוח דיסקורסיבי - היה בכוחם להפוך את המהוגנות הבורגנית למערכת התנהגויות ולמכלול תרבותי שאין מהם מפלט . בשנת 1983 הרחיב מוסה את הטיעון המהפכני שלו לגבי הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין לאומיות למיניות לכלל ספר , שיצא לאור לראשונה באיטלקית , ובשנת 1985 באנגלית . השפעתו של הספר היתה אדירה , ודי לציין את קובץ המאמרים , Nationalisms and Sexualities שיצא לאור ב 1992 ושבותרתו היא מחווה לספרו של מוסה ולטיעוניו . מוסה עצמו חזר לדון בהיבטים שונים של הטיעון ושל הספר במהלך עבודתו המחקרית בארבע עשרה השנים הבאות , עד מותו בשנת . 1999 עשרים ושבע שנים עברו בין פרסום המהדורה האיטלקית המקורית של הספר להוצאה לאור של התרגום העברי . בשנים הללו התחוללו שינויים מפליגים בחקר ההיסטוריה של הלאומיות והמגדר . מי שיקרא בעיון את הספר שלפנינו ייווכח שהמילה מגדר כמעט שאיננה מופיעה בו , ושאין בו עיסוק בקשרים שבין היווצרות הלאומיות האירופית לבין התגבשות אימפריות קולוניאליות אירופיות במהלך אותן שנים . למעשה , באותה שנה
|
|