|
|
עמוד:9
משה אבן עזרא —נציג תור הזהב ' משירי השקולים נמצאים בידי הקהל יותר מששת אלפים בתים בדרכי סגנון שונות ועל נושאים מתחלפים ; רבים הם בצבעיהם כפי ריבוי צבעיהם של בני האדם' ומשתנים הם בפי שינוי הזמנים / 1 כך מסכם משה אבן עזרא לעת זקנה — בקטע אוטוביוגראפי שבספרו על תורת השיר —את מפעלו בתחום שירת החול . ריבוי הפנים שבשיריו מתגלה בנקל למי שקורא בהם לפי תומו . מי שמעמיק בהם ימצא גם אחדות בריבוי הזה : קווי אופי משותפים ודרכי סגנון קבועות . כבכל שירה' גם כאן עומד כל שיר בזכות עצמו ותובע דיון לעצמו' אבל ייחודו עולה מתוך עולם הספרות שהוא נוטל חלק בו . עולם זה עשיר הוא ורחב ממדים . משה אבךעזרא' מגדולי המשוררים העברים והיחיד שחיבר בזמנו תורת שיר' חי סמוך לקץ תור הזהב של השירה העברית בספרד המוסלימית והיה אחד מנציגיו הראשיים . יצירתו על כל ענפיה משקפת מגמות עיקריות בשירת תור הזהב' והמגמות הללו חוזרות ומבהירות את יצירתו . בדיקת שיריו לעצמם מלמדת אפוא גם על דרכי הסגנון ועל אקלים התרבות שהיו נחלת הכלל . זיקת גומלין זו מקורה לא רק בנטייתו האישית של אבן עזרא ובכוונתו המוצהרת לסכם את הישגי תקופתו' אלא גם בהתפתחותה של כל השירה העברית בספרד בתור הזהב שלה . לעומת הפיוט הארצישראלי והמזרחי מלפני כן' היתה הופעת שירת החול העברית בספרד' באמצע המאה העשירית' בבחינת מהפכה בנושאים ובצורות' בלשון ובסגנון . נתמזגו בה יסודות מן השירה הערבית ויסודות מקראיים ברוח הראציונאליזם של התקופה . אבל אחרי כן לא חלו עוד בשירה זו מהפכות עמוקות . מימי דונש בן לבךט עד יצחק אבן פלפון עדיין גיששה השירה למצוא לה דרך ; כעבור שניים שלושה דורות' עם הופעת שמואל הנגיד' יצאה למרחב והלכה ונתעצמה לאור מופת אסתיטי מובהק . מעתה שקדה על גיבוש הסגנון ועל הרחבת התחומים' מתוך זיקת גומלין מתמדת בין השפעות חיצוניות ובין התפתחות פנימית אימאננטית . היה זה תור הזהב 1 בתאב 55 א = ( 14—12 ) ש"י , » מי פט — צ »] ל ציון מראי-המקומות בהטרות ראה לוח הקיצוריס , עמי . [ 311 ' בדרכי סגנון' וכוי —התרגום בש"י שונה במקצת . במקור : 'פי וגוה מפתרקה ומעאני מבתלפה . ' בהמשך הקטע מזכיר אבן-עזרא כמה מסוגי השירה ביצירתו . מבוא
|
|