|
|
עמוד:13
מודל M . o . E-n המושג "סגנון קיום" מתייחס לגישה או לנטייה בסיסית של היחיד , שעל פיה הוא מפתח סגנון התנהגותי ודרכי תגובה לעולמו הפנימי ולסביבתו החיצונית . הוא כולל מגוון רחב של אופני התנהגות ודרכי פעילות , ובא לידי ביטוי בקשת רחבה של נסיבות ומצבי חיים . הנחת היסוד היא שסגנון הקיום נקבע בשלבים מוקדמים של חיי האדם , ומראה יציבות במהלך חייו . ( Fromm , 1976 ) ניתן לומר כי מעבר למגוון האינסופי של ההתנהגות האנושית , פרטים מראים עקביות גבוהה באופן שבו הם מגיבים לעולמם הפנימי והחיצוני . אינדיווידואליות יציבה זו מושפעת במידה רבה ממערכת הגישות שאומצה באמצעות התנסות חיים ומבוססת עליה . למרות מידת היציבות הגדולה של סגנונות הקיים , אין להתייחס אליהם כאל מרכיבים "נוקשים . " התנסויות החיים וכן התערבויות מתוכננות שיטתיות יכולות לשנות את סגנון הקיום ( רנד , בספר זה . ( סגנון ה"שיהיה לי" ( Having-m סגנון ה"שיהיה לי" מהווה , לטענת פרום 1976 ) , ותווז , (^ 0 את הסגנון המרכזי בחכרה המערבית המודרנית , שהיא ביסודה חברה צרכנית . מסיבה זו , טוען פרום , אנו נוטים לקבלו כדפוס מוכן מאליו , ושוכחים את העובדה שהוא מהווה רק אופציה אפשרית אחת . כסגנון קיום זה , הפרט או הקבוצה מתייחסים לעצמם ולזולת מתוך ראייה רכושנית , שלפיה האדם שואף להיות הבעלים של רכוש רב עד כמה שאפשר . הרכוש אינו בהכרח חומרי בלבד , אלא הוא מתייחס גם לדרכי אינטראקציה חברתית , לעולם הידע וכדומה . מעבר לעצם צבירתו הוא גם כעל משמעות סימבולית , ומעניק סטטוס , כוח ושליטה . גישה זו קובעת את מעמדו של האדם בעיני האחרים , בה במידה שהיא מבנה את זהותו בעיני עצמו , בהתאמה יחסית למה ששייך לו או למידת השליטה שלו באחרים . בסגנון קיום זה חפצים או רכוש סימבולי הם הדבר החשוב ביותר עבור הפרט , וחייו מעוגנים סביב מאמציו להשיגם . סגנון קיום זה מבטא , אם כך , את נטיות האדם להתייחס אל עולמו , אל תחומי עיסוקו ואל מערכות היחסים שלו עם בני האדם בדרך של רכושנות ושליטה , כאשר נטייה זו אינה מוגבלת לעולם המטריאלי , אלא מתייחסת גם לעולם הרוחני והמופשט . קשה להבין כיצד סגנון זה הופך להיות סגנון דומיננטי , בשעה
|
|