|
|
עמוד:12
הזמן , משתקפים בעיקר באיכות ובטיב הפעילות של היחיד , בעצם הצבת מטרות למעשיו ובקביעת דרכי הפעולה הננקטות להשגת המטרות שהוצבו . במהותה , תורת סגנונות הקיום היא בעיקר בעלת ערך הסברי : ( value explanatory ) היא שואפת להסביר תופעות אישיות והתנהגותיות של היחיד והחכרה במידה האפשרית הרחבה ביותר . על כן חשוב להרגיש את כלליותה של התאוריה , את זיקתה לתחומי פעילות שונים ואת ביטוייה הדיפרנציאליים כפי שניתן לעמוד עליהם מתוך תצפיות אקראיות , ו / או מתוך איסוף שיטתי של נתונים בדרכים מחקריות מגוונות . תאוריה זו מעוגנת בהיבטים סוציו-פסיכולוגיים מגוונים , המהווים בסיס לרציונל של התאוריה ולשונות של כיווני ההתפתחות והיישום שלה , כפי שהתפתחו עד כה . שונות זו עשויה להתרחב במרוצת הזמן על ירי פיתוח תאורטי ועל ירי הבאתה לאימות אמפירי ולביטוי מעשי במגוון רב של תחומים . נציג להלן את עיקרי התאוריה של סגנונות הקיום , המשמשת בסיס לכל המאמרים המופיעים בספר זה . אנו ממליצים לקורא לקרוא מבוא זה לפני קריאת המאמרים , על מנת להכיר ולהבין את המודל על מרכיביו השונים . על פי המודל , מעבר לשתות המאפיינת התנהגויות אנושיות , ניתן להבחין בדרכי תגובה אופייניות ליחיד ביחס לעולמו החיצוני והפנימי , המושפעות מנטיותיו ומניסיון החיים שצבר במשך החיים . דפוס חוזר זה יש בו כדי לאפיין את דרכי תגובת היחיד לגירויים פנימיים וחיצוניים בחייו , והוא מבטא את אופן תפיסת המציאות שלו . " סגנון הקיום" מהווה דרך שבאמצעותה היחיד או החברה תופסים את העולם ומפרשים אותו . תהליך רכישת "סגנונות הקיום" הוא אישי וחברתי כאחר : הפרט מפתח לעצמו את סגנון הקיום הייחודי לו , הן כתוצר של התפתחותו האישית והן בהשפעת גורמים סוציו-תרבותיים המהווים את מסגרת עולמו . כך מציע פרום פרדיגמה תאורטית-מושגית , המציעה אופן הסתכלות רחב על העולם שבו אנו חיים ומתארת את השפעותיהן של תפיסות העולם השולטות בעולם זה על היחיד , ובה בעת מאפשרת מסגרת מארגנת לאופן התייחסות הפרט למציאות זו . על בסיס ההנחה שהמודל הדואלי של פרום עדיין חסר , ואינו נותן ביטוי לכל המגוון הרחב של התנהגויות אנוש , הוסיף רנד ( Tannenbaum , 2000 Rand , 1993 ; Rand &) סגנון שלישי - סגנון . "Doing " -n בכך הושג מודל טריאדי המכונה , ( Modes of Existence ) M . O . E . הכולל את שלושת סגנונות הקיום הללו , המצויים במידת דומיננטיות זו או אחרת לא רק ברמת הפרט , אלא גם ברמה של תפיסות עולם חברתיות כלליות .
|
|