|
|
עמוד:620
מעין צבי קבוץ, במחוז חיפה, בנפת חדרה, באזור זכרון יעקב מדרום לזכרון יעקב, מצפון מזרח למעגן מיכאל דרך אזורית 652 בקטע צמת זכרון יעקב - צמת עדה, בק"מ ה- 15 בקירוב פנייה דרומה נקרא על-שם הנרי (צבי) פרנק, מנהל פיק"א בארץ (1903-1937) הוקם במסגרת יישובי 'חומה ומגדל' ראשיתו (1938-1939) על אדמות הכפר הערבי שננטש כברה מייסדיו, קבוצת חלוצים יוצאי גרמניה, צ'כוסלובקיה ואוסטריה, חברי תנועת 'ברית הצופים - מכבי צעיר' הם קיבלו את הכשרתם בחוות משפחת לוי, במזרח גרמניה (בוגרי החווה קיבלו מבעליה תעודת-גמר, המאשרת כי "המחזיק בה הוא אדם ראוי לאימון, וכי מסוגל הוא לבצע את כל העבודות הנדרשות מפועל חקלאי מיומן" ) בשנת 1935 עלה הגרעין ארצה ושהה תחילה בדגניה ב' במרכזו, מוזיאון לטבע, אוסף ציפורים, זוחלים ויונקים וכן מבחר ממצאים ארכיאולוגיים, בעיקר ממערת כברה נקרא על-שם חבר הקיבוץ, שמעון אנגרס, שהגה את הקמתו ושקד על איסוף מוצגים מהצומח והחי בסביבתו, אך לא ראה במימוש רעיונו הוא נהרג בתאונת דרכים במקום, דגם של 'חומה ומגדל'; אוסף של כלים חקלאיים (סמוך לחדר-האוכל); חדר-אוכל בסגנון ארכיטקטוני מיוחד (משמש גם מרכז חברתי-תרבותי) אל מע׳יר)א* כפר, ב'אוטונומיה' (נפת שכם) כ-22 ק"מ מדרום-מזרח לשכם (נבלס), כ-6 ק"מ מצפון לכוכב השחר, כק"מ אחד ממערב לגבעת אדמה דרך אזורית 458 (בעתיד דרך - ראשית 80) בקטע צמת רמונים - צמת מעלה אפרים (דרך אלון), בק"מ ה-33 בקירוב פנייה מערבה; או דרך ראשית 60 בקטע רמאלה - צמת תפוח, בק"מ ה-121 פנייה מזרחה לעבר תרמס עיא ומשם פנייה דרומה משמעות שמו, מערה קטנה (הקטנה של המלה מע'רת) מקורו, אולי, בריבוי המערות הטבעיות שבסביבתו בנייה על-גבי מבנים קדומים ומערות חצובות מהתקופה הביזנטית (מערות-קבורה מהתקופה הביזנטית, בורות, גת) תושביו, בדואים יוצאי חג'ז שבערב הסעודית (סעודיה) ומשפחות מחמולת אל-ג'רח במזרח הכפר מראים את קברו של שיח' חסן אבן אל-מפרג' אבן אל-ג'רח, ראש שבט הבדואים ערב אל-טאי חמולת אל-ג'רח שלטה בארץ-ישראל במאה ה-,11 עת לחמו שרידי שושלת בית עבס ושליטים שיעיים שונים מהצפון משושלת בית פטמה, ששלטה במצרים מנהיגם, אבן אל-ג'רח, השתלט על חלקים נרחבים מארץ-ישראל ויורשיו החזיקו בשלטון עד שהובסו (1013) בידי צבא מצרי-פטמי בפיקודו של עלי אבן אבו אל-פלח ממותו של שליט מצרים, חכם במר-אללה, ועד ל'מסע-הצלב' ה-1 שלטו בני חמולת אל-ג'רח לסירוגין בארץ-ישראל, ומרדו בשליטי מצרים פעמים רבות, עד שהוכנעו סופית בידי המנהיג הסלג'וקי אסטיז (1071)
|
|