|
|
עמוד:557
תחותמס ה-3) בימי התנחלות בני ישראל היתה מגדו אחת הערים הכנעניות החזקות בעמק יזרעאל לא ידוע איך ומתי נפלה בידי בני ישראל בתקופה המלוכה נזכרת מגדו כעיר ישראלית (המלך שלמה ביצרה יחד חצור וגזר והיא נמנית עם ערי נציבותו החמישית) שישק כבשה במסעו (925 לפנה"ס בקירוב) ואחר-כך נכבשה בידי מלך אשור תגלת פלאסר ה-(732-733 3 לפנה"ס) בשנת 609 לפנה"ס התרחש בבקעת מגדו הקרב בין יאשיהו לבין פרעה נכו ומגדו היתה לזמן-מה תחת שלטון יהודה נראה כי היתה זו תקופת פריחתה האחרונה של מגדו מאז לא נזכרת מגדו עוד במקורות את תפקידה כשומרת מוצאו של נחל עירון לעמק יזרעאל יורש מעתה כפר עותני מתוארת באפוקליפסה הנוצרית, כהר מגדון - כשדה הקרב של כל מלכי הארץ בסוף הימים תל מגדו הוא מהתלים הגדולים והחשובים בארץ-ישראל חולש על מוצא נחל עירון לעמק יזרעאל בשל חשיבותו האסטרטגית הרבה, התחוללו סביבו קרבות רבים מימי קדם ועד ימינו בתל מגדו נערכו החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות והמקיפות ביותר בארץ ראשון החופרים, ג' שומכר (1903-1905) חפר תעלה לאורך התל מצפון לדרום, וחשף שישה שכבות-בניה, מתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופת הברזל בתוך התעלה נחשפו שני מבנים גדולים מתקופת הברונזה התיכונה, ששימושם נמשך, עם תיקונים ושינויים, גם בתקופת הברונזה המאחרת מתחת למבנים נחשפו שני קברים מיוחדים במינם, מכוסים בקמרונות מדומים (יש הסוברים שאלה קברי מלכי מגדו מתקופת הברונזה המאחרת) בדרום התעלה נחשפו שרידים של מבנה גדול מתקופת הברזל כן חשף קטעי-חומה, מרביתם מתקופת הברזל ומיעוטם מתקופות קדומות יותר במזרח התל נחשף מבנה גדול מתקופת הברזל בקיר המבנה הזה נמצאה בפעם הראשונה בארץ כותרת פרוטו-איאולית ממצאים אחרים מחפירת שומכר: חותמות 'לשמע עבד ירבעם' ו'לאסף'; כן פולחני מאבן, מעוטר בעיטורים צבעוניים אחת מהתגליות המעניינות היא מערכת אספקת המים העמוקה של מגדו, שנחפרה ונחקרה בשלמות מערכת רבת-עניין ומהמבנים המרשימים בתל החופרים סבורים, שהמערכת נבנתה על-פי תוכנית שהוכנה בדקדקנות ועובדה לכל פרטיה מרבית הקשיים נצפו מראש והוכנו פתרונות לפני תחילת העבודה ניתוח הבעיות שהיו כרוכות בחפירה ושיטות פתרונן מעידים, לדעת החופרים, על יכולת ניתוח-מראש, תושייה, הגיון ואולי גם ניסיון רב של המהנדס שהיה אחראי על המפעל הזה הגישה אל מעיין העיר, בשיפולי התל, היתה בשתי דרכים: הדרך העלית (בימות שלום) והדרך התת-קרקעית (בימות חירום) הדרך העלית (אותה כינו החופרים 'גלריה ),629' היא מבנה של שני קירות מקבילים, בנויים בעיקרם אבני-גזית מהמעבר הוליכה מערכת מדרגות למעיין (שרידיה נראים בשטח) בעבר ייחסו את הדרך העלית לימי רעמסס ה-3 (1166-1198 לפנה"ס) כיום ברור שיש לייחסה לימי שלמה הדרך התת-קרקעית, המיוחסת לימי אחאב, מורכבת מפיר אנכי, ממנהרה משופעת וממנהרה אופקית הפיר נכרה בתחילה עד לסלע הטבעי, וזה שימש מסד איתן, עליו הושתתו קירות-התמך (בנויות בשיפוע קל) מערכת-מדרגות הוליכה אל תחתית הפיר בתחתית הפיר נכרתה מנהרה משופעת, והמשכה במנהרה אופקית, המוליכה למערה בה נובע המעיין (ייתכן שהמנהרה נכרתה משני קצותיה, כדי להחיש את המלאכה [בדומה לנקבת חזקיהו
|
|