ז

עמוד:275

העבריים׳ )לימים - ׳הסתדרות המורים בישראל׳(; בשנת 1913 נוסדה בה אגודת ׳הגדעונים׳, אגודה של צעירי המושבה שמטרתה היתה להטיב את תנאי המושבה - ״לשפר את יופייה ולחזק את בטחונה, בשביל שתהיה מושבה עברית הראויה לשמה״. בפרוץ ׳מלחמת העולם הראשונה׳ הפסיקה האגודה את פעילותה. חבריה ואחרים הצטרפו לפעילות בארגון ניל״י. בתקופה העות׳מנית היתה זכרון יעקב תחנה בדרך יפו - חיפה. המסע מיפו לחיפה נמשך כיומיים והיה כרוך בסכנות וטלטולים רבים, במיוחד בעונת הגשמים. אחד הנוסעים, ארתור רונין, מספר )1910(: ״ביום הראשון הגעתי, לאחר 8-10 שעות, לזכרון יעקב, ובה מלון שפרעושיו ופשפשיו מוכנים ומזומנים להקביל את פני הנוסעים המסכנים״. דרך העגלות התקיימה עד כיבוש הארץ בידי הבריטים. אלה סללו לאורך מישור החוף את מסילת הברזל )עם תחנה בזכרון יעקב( וכמה שנים מאוחר יותר את הכביש המקביל לה )דרך ראשית 4(. בחלוף הזמן נבנו בה שכונות עירוניות וצביונה השתנה. בצפונה, שכונת עמתת ׳בית אל׳, שכונת מגורים עצמאית של חברי עמותת ׳בית אל׳, מייסודה של אמה ברגר )1963(. חבריה, נוצרים גרמניים, רואים את היהודים כעם, שנבחר על ידי האלוהים, ואת עצמם הם רואים כנוכרים המוזכרים ב׳תנ״ך׳, כמי שחיים לצד העם היהודי בארץ ישראל. הם מקיימים חיי שותפות הדומים במתכונתם לחיי הקיבוץ. הם אינם צופים בטלביזיה ואינם קוראים ספרים ועיתונים. חייהם סובבים סביב העבודה במפעלם, בקהילה ובעבודת הקודש. לבושם צנוע מאוד ומזכיר בסגנונו את לבוש כת ה׳אמיש׳ בארצות הברית, או, כדבריהם, ״כמו הלבוש של הדתיים שלכם״. יש להם בית ספר וגני ילדים משלהם. מייסדת העמותה, אמה ברגר, נוצרייה, ילידת שטוטגרט )גרמניה(, החלה להתעמק בכתבי הקודש בעקבות החלמתה הפתאומית והבלתי צפויה ממחלתה האנושה. בגרמניה נקבצה סביבה עדת מאמינים שהלכה וגדלה בהתמדה, וכיום מונה כאלפיים איש. היא החליטה להשתקע בארץ ישראל ולהביא לכאן את בני עדתה. בבסיס אמונתה, הוודאות לפרוץ מלחמה איומה ונוראה )גוג ומגוג(, במהלכה תותקף ישראל בנשק השמדה ביולוגי וכימי ובסיומה תיוותר על תלה רק מדינת ישראל. הם מאמינים שהם הם אלו החייבים להציל את אזרחי ישראל. בשנת 1963 עלתה לארץ יחד עם אחותה, אלזה, וקומץ מבני עדתה. היא הקימה כאן את עמותת ׳בית אל׳ ובאמצעותה רכשה, בכסף רב ובמחירים גבוהים ממחירי השוק, אדמות רבות בזכרון יעקב. רכישותיה הקימו לה מתנגדים רבים, דתיים בעיקרם, שכמה מהם אף התנכלו פיזית לה ולאנשיה וגם לרכושם. חשדם של המתנגדים בכוונותיה המיסיונריות לא התאמתו. אנשי הכת מסתגרים בתוך עדתם ומסרבים בעקשנות לפתח קשרים עם שכניהם, שמא יואשמו בעבודה מיסיונרית. אמה ברגר נפטרה בשנת 1980 וכמה שנים אחריה נפטרה גם אחותה, אלזה. מאז ועד היום עומד בראש הכת אלברכט פוקס, השוהה בארץ מאז ימיה הראשונים אמה ברגר. הם הקימו במקום מפעל משוכלל לייצור מערכות לטיהור ולסינון אוויר כנגד לחמת אב״כ )שמה המסחרי של הערכה ׳תיבת נוח׳(. שאיפתם שבכל בית בישראל יותקן ציוד הגנה כזה. תפיסתם העסקית אינה מבוססת על רווחים ולכן הם מוכרים את תוצרתם בזול. לדבריהם: ״זה חייב להיות פתרון למדינה כולה, כי אם זה רק לעשירים, זה לא טוב.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא