ג

ג

עמוד:193

כ 1000 ממ״ר. בקומה הראשונה, אולם שמחות, ספרייה ומועדון של תנועת ׳הצופים׳. בקומה השנייה, אולם תפילה; במזרחה, מסגד, הוקם לפני כ 300 שנה, עם בואם של המוסלמים לכפר. בקומתו השנייה, ספרייה ואולם אירועים. בה ובסביבתה ציוני קבר של גדולי חכמי ישראל, בהם: קברות אדרמלך ושראצר, קברים נעלמים, הנזכרים אצל רבי שמעון בן שמעון, יחד עם קברות שמעיה ואבטליון. בעל ׳יחוס האבות והנביאים׳ מזכיר את קברם )1537(; בצד דרך ראשית ,89 קבר יואל הנביא, ציון קבר בתוך מבנה כנתי. לפי מסורת ה׳מקבלים׳ )קבלה( בצפת, מקום קבורת יואל בן נתואל, הנביא שעל שמו נקרא הספר השני שבתרי עשר הנביאים. בראש הספר אין כל זכר לייחוסו של הנביא ולזמנו, ולפי כך רבות ההשערות בקביעת הזמן שבו ניבא; בתוך חצר בית, קבר רבי יוחאי, מצבת קבר מטויחת, צבועה בלבן, לפי מסורת חדשה )משנת 1839 בקירוב ואילך(, מקום קבורת הורי הרשב״י, רבי יוחאי ואשתו, וצדיקים אחרים. מסורת אחת מספרת שבגוש חלב היה קבור גם אלעזר, בנו של הרשב״י ונכדו של רבי יוחאי ואנשי מירון העבירוהו אליהם; בחצר בית, קבר רבי מאיר בן יצחק ורבי מאיר קצין, ציון קבר משותף ומעליו מבנה גג חדש. לפי המסורת, מקום קבורת רבי מאיר בן יצחק ורבי מאיר קצין. רבי מאיר בן יצחק, ׳שליח צבור׳ )ש״ץ( בעיירה וורמס שבצפון מערב גרמניה, במאה ה 11 או ה ,12 מחבר הפיוט הידוע ׳אקדמות׳; במבואותיה, קברות שמעיה ואבטליון, שתי מצבות קבר בתוך מבנה קטן דו כנתי )בעבר היתה בו גלוסקמה כפולה(. לפי מסורת ה׳מקבלים׳ )קבלה( בצפת, מקום קבורתם של שמעיה ואבטליון, מגדולי החכמים, מבני הזוג הרביעי, מהזוגות שעמדו בראש העם מאחרי ימי אנשי ׳כנסת גדולה׳ עד הלל ושמאי. ■ ג׳ית כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת טולכרם(. כ 5 ק״מ ממערב לשכם )נבלס(, ממזרח לקדומים. דרך ראשית 55 בקטע קדומים - שכם )נבלס(, בק״מ ה 31.6 בקירוב פנייה דרומה. ייתכן שמקור שמו במלה העברית גת. נזכר בכתבי ׳אבות הכנסיה׳ כמולדתו של שמעון מגוס. רבי אשתורי הנרחי )ראשית המאה ה 14( מזכירו, ״על הר שאינו גבוה והוא לבדו, עיר ושמה ג׳ית״. ■ ג׳לא כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. כ 17 ק״מ מצפון מערב לחברון, כ 2 ק״מ ממערב לבית אמר, כ 2 ק״מ מצפון מערב לכרמי צור. דרך ראשית 60 בקטע חברון - צמת גוש עציון, בק״מ ה 58.32 פנייה מערבה לדרך מקומית 3527 וממנה פנייה דרומה לעבר בית אמר. הצעת הזיהוי עם גלה שב׳תנ״ך׳, מולדת אליעם בן אחיתפל הגילוני, אינה מתאשרת מבחינת הממצא הארכיאולוגי. בנייה על גבי חרבה )חרושה ומעובדת ]גפנים וירקות[. נמצאו בה חרסים מהתקופות הביזנטית והעות׳מנית(.

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר