|
|
עמוד:106
שיח׳ בריך )אבריך(. ממזרח, חרבת בית שערים, שרידי עיר, בית כנסת, בסיליקה ובית בד, מערות קבורה בנויות וחצובות בסלע. במקום מזהים, את בית שערים, עיר יהודית בסוף ימי בית שני ובזמן ה׳משנה׳ וה׳תלמוד׳. )אשתורי הפרחי הציע לזהות את בית שערים בחרבת שערה. דלמן הציע לזהותה בכפר ג׳דה.( המקום נזכר ב׳תלמוד ירושלמי׳ גם בשמות: בית שריי, בי שריי, בית שריא, בית שיריון, בית שיריין. )קליין גורס: בית שעורים. שם המקום בי שרה, עיר בעמק סמוך לתחום עכו, הוא אולי הצורה הארמית של בית שריא. בבי שרה צברה המלכה ברניקה, בזמן ׳המרד הגדול׳, מלאי תבואה, ולשם הגיע יוסף בן מתתיהו עם צבאו )2,000 איש(, כדי לצאת למלחמתו באיבוטוס, שחנה בגבע. הוא העביר את מלאי התבואה משם לגליל.( לפי סברה אחת, נקראה בית שערים משום השערים בחומתה. לפי סברה אחרת, נקראה משום שדות השעורים שהשתרעו בסביבתה. בית שערים נזכרת לראשונה סמוך לפרוץ ׳המרד הגדול׳ ברומאים )66 לסה״נ(. אחרי חורבן בית שני )170 לסה״נ( היתה למרכז של תורה, כשהתיישב בה רבי יהודה הנשיא, עורך ה׳משנה׳, ואתו עבר )משפרעם( בית מדרשו והסנהדרין )כשחלה עבר לצפורי, בה חי 17 שנה. כשנפטר הובא לקבורה בבית שערים(. בבית שערים היו חכמים אחדים שהתפרסמו בספרות הקדומה )המאה ה 2-3(. בית שערים חרבה בימי מרד קסטיוס גלוס )המאה ה 4(, בסוף ׳המרד הגדול׳. בחלוף הזמן נתכסו שרידיה ושמה נשתכח כליל ולא נשתמר אף לא בשמה הערבי )שיח׳ בריך ]אבריך[(. במשך דורות רבים אף לא ידעו נכונה את מקומה. ליד חרבת בית שערים, אנדרטת אלכסנדר זיד, פסל ארד בדמות אלכסנדר זיד, הרוכב על סוסו ומשקיף למרחוק. הפסל ניצב על בימת אבן. בצידה האחד תבליט נחושת של חורש, ובצידה האחר תבליט של רועה. בחזית, לוח ועליו כתוב: ׳אלכסנדר זייד שומר בישראל׳. מעשה ידי דוד פולוס )1940(. שופץ ונוצק מחדש )1979(; בדרומו, שיח׳ בריך, מבנה אבן מטויח, דו כפתי. מקם של קדוש )ולי( במסורת המוסלמית. משמעות השם, שיח׳ הכד הקטן. לפי אחת הסברות, גלגול שמו של ברק בן אבינעם. לפי מסורת ערבית, מקום קבורתו של בעל מופת עני, שעבד כשכיר יום אצל אפנדי עשיר. הלה נהג להרבות בתפילה ולצורך כך הוא נשא עמו כד מלא מים כדי לרחוץ לפני התפילה. מעבידו, שמאס בתפילותיו הרבות, בא יום אחד בסתר, בעת התפילה, ושבר את הכד. מיד יבשו ידיו ורגליו. רק לאחר תחנוניו ביטל הקדוש את קללתו. מבין שברי הכד החל לנבוע מעיין, שמימיו יצרו ביצה קטנה ]אל מטבעה[. חולים רבים נהגו בעבר לפקוד את המקום ולטבול במרחץ הרפש, מתוך אמונה שכך יבוא המזור לכל מכאוביהם. ■ בית זית מושב, במחוז ובנפת ירושלים, באזור הרי יהודה. ממערב לירושלים )כפר שאול(, מדרום למוצא עלית, ממזרח לנחל שורק. דרך ראשית 1 בקטע מחלף הראל - ירושלים, בק״מ ה ,53.9 בצמת מוצא, פנייה מזרחה לדרך מקומית .3997 שם סמלי. זית, לציון מטעי הזית הרבים שבסביבתו. מייסדיו, עולים מיוגוסלביה וממצרים.
|
|