מבוא תולדותיו של רעיון: התחנות העיקרייות של המצאת התשובה

עמוד:2

. 1 הגווייה הראשונית : כפרת , חרטת ותשובת בתורת בתורה אין תמטיקה או ניסיונות הגדרה , אלא חוויות מעוררות מחשבה , סיפורים , סמלים ומצוות שמתבקש להן פירוש . מתגלה כאן מה שאפשר לכנות סדר אונטוגלוץי , קונקרטיות שונה מן הממשות הטיבעית , קריאה מחייבת לאידיאליות נורמטיבית . זהו עולם מטאפיזי הממקם את האדם מלכתחילה ביהס אישי כלפי האל וקובע , לפני כל עיון , מרחב רוחני של מיפגש ושל דו-שיח . במצב האופייני הזה של עולם התורה , שבו האדם מרגיש כבן-שיח לאל הפוקח עיין על התנהגותו , החוויה הנוקבת של החטא היא אירוע חשוב , ורבים הטקסטים המתייחסים אל העבירות , הן של הפרט הן של הכלל . מקבץ גדול של ביטויים ששורשיהם מסתעפים למקומות מגוונים מדגים בצורה מוחשית מאוד את נתיביהן השונים של ההפרה , של הסטייה , ההתקוממות , התעייה , החטאים , העוונות והפשעים , גם אם בכל המיקרים הללו יותר משהדברים אמורים בעבירה על כלל מופשט , בהשחתת ערך , הם מוצגים כניתוק של קשר אישי , כפגיעה ביחסים . הקשת הרחבה הזאת המתארת את החטא המתבטאת במצוות פולחנייות מסוימות , אך מצטיירת בעיקר מתוך סיפורים רבים וגלומים בה הגודל , העוצמה והעומק של חוויה קמאית , עומדת בניגוד בולט למקום המצומצם המוקדש לתביעת התשובה ולתופעתה . הטקסט אינו מתווה שום חיפוש של הגדרה ואף אינו מציע מונח לציון עקיפת החטא ואפשרות של תשובה ושל התפייסות . קורא שיסתפק במשמעות הגלויה בלבד יהיה מבולבל למדי מן העמימות שדומה כי היא השולטת בחרטה . הסיפורים הנוגעים לעבירות שעברו יחידים או קבוצות אינם מציינים במפורש הזמנה או נטייה לתשובה , ובשום מקרה אין בחרטה כדי לבטל את העונש . אדם הראשון מתנער מחלקו באחריות ונושא בעונשו . קין מוזמן לתקן את דרכיו , אך לאחר ביצוע פשעו הוא מביע לכל היותר רגש של צער . הוא סובל מכך שאינו יכול למחוק את חטאו וחש חרדה נואשת לנוכח המחשבה שמכאן ואילך יהיה עליו להיתקל בלי הרף במיכשול שאינו יכול לעקוף אותו . אך מוסר הכליות חסר התקווה הזה ממוקם בקוטב המנוגד של החרטה , הפונה אל העבר , לא על מנת להישאר בו , אלא כדי להתגבר עליו ולכוון אותו כלפי העתיד . אם אין במוסר הכליות . 2 בראשית ג יב : אדם מטיל את האחריות על האשה . אשר לעונש , ראה : בראשית ג יז-יט . . 3 בראשית ד ז ו "הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו . A בראשית ד יג : "גדול עווני מנשוא . "

הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר