|
|
עמוד:10
העולם , תקוות , רצונות ופחדים , אמרו הביהביוריסטים , אבל אל לנו להניח שאובייקטים כאלה קיימים , מפני שאיננו יכולים לצפות בהם במישרין . כמדענים רציניים , טען סקינר , אסור להם לפסיכולוגים לבנות תיאוריות מופשטות כאלה , ועליהם להיצמד לתופעות נצפות . היות שאפשר לצפות רק בהתנהגויות ובמערך הסביבתי שקדם להן ( או במלים אחרות , בגירויים ובתגובות להם , ( חייבת התיאוריה הפסיכולוגית להסתפק בשני אלה כאבני הבניין שלה , עד שביום מן הימים יגיעו מדעי הטבע לשלב מתקדם בו יצליחו לשלוף באופן ישיר מן המוח עצמו את הגורמים להתנהגות . עד אז לא נותר לפסיכולוג אלא לאפיין את ההתנהגויות האנושיות כזוגות : גירויים חיצוניים והתגובות שנגרמות על ידיהם . ההישג הגדול בו מתברך הביהביוריזם הוא היכולת לנבא התנהגויות על פי הגירויים הבאים מהסביבה : תן לי גירוי , אמר סקינר , ואוכל לומר לך מה תהיה תגובתו של האורגניזם . אסכולה זו עסקה גם בעבודה ניסיונית , רובה ככולה בחיות מעבדה . אלא ששיאה של הטענה הזו הופיע בספרו של סקינר התנהגות מילולית בו הרחיב , למעשה , את תחום התחולה של התיאוריה מחולדות מעבדה והתנהגותן לבני אדם מדברים . ואז , בתגובה לכך , כתב נעם חומסקי את מאמר הביקורת המפורסם שלו על סקינר והביהביוריזם בו ניתץ את הטענות אחת לאחת . הוא הראה שבעוד שמושגי הביהביוריזם בהירים יחסית כאשר מדובר בחולדות בתנאי מעבדה , הרי שכאשר מרחיבים את התיאוריה לבני אדם בתנאים רגילים , מאבדים המושגים את משמעותם . הוא טען עוד , שאם לכל התנהגות ( דהיינו , תגובה ) קיים גירוי סביבתי המתייחס אליה בקשר סיבתי , כי אז לא ייתכן שכדוברים , נוכל לבנות משפטים שאותם לא שמענו מעולם . בניגוד לניבוי זה של הגישה הביהביוריסטית , הצביע חומסקי על כך שיש להתנהגותנו הלשונית "היבט יצירתי" כלומר , יש לנו היכולת לבנות צירופים חדשים ומקוריים שאותם לא ניתן לקשר לשום גירוי קודם . לאור עובדה זו מתמוטטת הטענה הביהביוריסטית כבניין קלפים . חשוב לציין שהטענות הביהביוריסטיות לא היו סתמיות ונאיביות . אחרי הכול , כל אחד מאיתנו חווה היתקלות ראשונה בתופעות ( 1959 ) : 26-58 , reprinted in Readings in the Philosophyof Psychology . 3 . N . Chomsky , "Review of B . F . Skinner ' s Verbal Behavior , " Language 35 1957 ) . 2 . B . F . Skinner , Verbal Behavior ( New York : Appleton-Century-Crofts ,
|
|