|
|
עמוד:7
פרולוג : חשיבה על שפה יכולת ורבאלית והתנהגות לשונית הם סממנים מובהקים של אנושיות . קשה לדמיין התנהגות אחרת המאפיינת כל אדם , באשר הוא אדם , ומבדילה אותו מאורגניזמים אחרים . היכולת הלשונית חיונית למספר גדול של פעילויות רוחניות אנושיות . בלעדיה בוודאי שאין לדמיין היסטוריה וספרות , מדע ושירה , ולכן היוותה מאז ומתמיד מושא למחקר . במאה שלנו התרחב העיסוק בשפה . פילוסופים , אנשי מדע ואמנים הגיעו להכרה שהשפה לא רק מאפשרת תקשורת והתבטאות , אלא נם קובעת במידה רבה את טיבן . החשיבה על שפה הפכה , לכן , לעיסוק מרכזי במספר תחומים אינטלקטואליים . אלא שעד לפני כשלושים וחמש שנים היה הקשר ביניהם רופף למדי . הפילוסופים בדקו תכונות שונות של מערכות לשוניות וחקרו את האופן בו הן משפיעות על תפיסת העולם שלנו ; הבלשנים עסקו בגילוי תופעות לשוניות ובתיעודן ; הפסיכולוגים בדקו את הדרך בה נרכשים מלים ומושגים ואת תגובותיי הם של בני אדם לגירויים ורבאליים ; והנוירולוגים - את מיקומן של פגיעות מוח הגורמות להפרעות שונות בשימוש בשפה . מסגרת כוללת בה אפשר לשאול שאלות על השפה - לא היתה קיימת . הופעתו של נעם חומסקי בזירה , באמצע שנות החמישים , היתה נקודת ציון היסטורית חשובה ביותר . חומסקי שאל שאלות מסוגים חדשים , ובתשובות שהציע היה משום חיבור תחומי העיסוק השונים . לעסוק בשפה מזווית חומסקיאנית פירושו לשאול שאלות עקרוניות באשר לטיבה של השפה . שיטות העבודה של הבלשנות המודרנית נותנות לחוקר אפשרויות לבניית תיאוריות פורמאליות מדויקות באשר ליכולת הלשונית האנושית , תיאוריות המסוגלות לעמוד בבחינה אמפירית רחבת היקף . בנוסף לכך , השלכותיה של התיאוריה הבלשנית חורגות מגבולותיו המסורתיים של התחום . להצעות התיאורטיות של חומסקי ותלמידיו יש השפעות מרחיקות לכת גם על תחומים אחרים , ובעיקר על הפסיכולוגיה ההתפתחותית , הפסיכו בלשנות , והנוירופסיכולוגיה . התקרבותה של הבלשנות לתחומים אלה הביאה גם לה תועלת .
|
|