|
|
עמוד:351
המאמינים יכול לפתוח פתח לדיאלוג בין הדתות ולהעניק להן בסיס למפגש . בסיס זה ינטרל במידה רבה את העיסוק הספקולטיבי והמטפיזי המבחין בין הדתות וידגיש את התרומה השווה של הדתות לחיי המאמינים . לפי הצעה זו , אין עניינה של ההתגלות באמיתות המופשטות שהיא מגלה , אלא באופן שהיא יכולה לתרגם את עצמה לחיי מאמיניה . ריבוי התגלויות ייתפס כלגיטימי כל עוד עומדות הדתות במבחן חיי המאמינים . ג . התגלות ובריאה . כפי שהוצע כבר , הדגשת הבריאה מאפשרת פתיחות גדולה יותר בין הבריות . הדגשת ערכה הדתי של הבריאה בכלל היא אסטרטגיה חשובה בשיח הבין דתי , ולפיכך יכולה למלא מקום משמעותי בתאולוגיה של הדתות . הבריאה היא אחדות אחת . הבלטת הניגודים מחייבת התעלמות מתשתית הבריאה והעדפת בסיס רעיוני אחר , דוגמת תפיסת הבחירה והבנה אקסקלוסיבית של ההתגלות . התשתית הרעיונית של הבריאה מאפשרת לנו באופן עקרוני פתיחות גדולה יותר לבריות ולמסר שאנו יכולים למצוא בהקשרים דתיים אחרים . המושג צלם אלוקים עשוי להיות מרכזי בהקשר זה . אם נברא האדם בצלם אלוקים , ניתן להציע שטווח רחב של הגות אנושית , ובכללה של ספקולציה דתית ושל גיבוש דרכים להתקרבות האדם לאל , נגזר ממעמדו המיוחד של האדם כנברא בצלם אלוקים . ההגות היהודית ככלל מיעטה להיזקק למושג צלם אלוקים , במיוחד בהשוואה למושגים רעיוניים המבליטים פרטיקולריות . אחת הסיבות לכך היא בדיוק המתח שבין האוניברסליות הפוטנציאלית של מושג זה לבין הדגשים הלאומיים שעמדו במוקד הרבה מן התפיסות המחשבתיות של היהדות לדורותיה . גילוי מחודש של הפוטנציאל הרעיוני של המושג צלם אלוקים , ושל תפיסת הבריאה בכלל , עשוי לשמש כיוון מפרה לתפיסתה של היהדות את דתות העולם . על פי הלך מחשבה זה , דתות העולם יכולות להיתפס כביטויים של הגשמת הפוטנציאל האנושי . הדגשת הפוטנציאל הטמון באדם הנברא בצלמו של האל עשויה להיות דרך לתת משקל אחר למושג ההתגלות ולמצוא את עקבותיה של ההוויה האלוקית בתוך ההוויה האנושית . מעניין במיוחד , בהקשר זה כמו בהקשר הסעיף הקודם , לחשוב על מעמדו של האיש הקדוש בדתות העולם . האיש הקדוש משמש מבחן וסמל לשלמותה הדתית של הדת . היכולת של דתות להצמיח אישים קדושים , ובכללם מחוללי מופתים ואישים אשר תפילותיהם נשמעות , היא קריטריון עקרוני שצריך להשפיע על העמדה שאנו מגבשים על דתות העולם . אי אפשר לבטל את קיומה של תופעת האיש הקדוש בדתות העולם . ההסתגרות השלילית , שאפיינה את גישתם של ציבורים רחבים כלפי דתות אחרות , מלווה בהתעלמות מן הקיים בפועל בדתות אלה . בדיקת הקריטריונים שמכוחם מוכר האיש הקדוש תחשוף קרבה רבה בין דתות העולם , בצדם של הבדלים עקרוניים שיבואו לידי ביטוי אף הם . האם אין דת המסוגלת להצמיח מקרבה קדושים זוכה מיניה וביה
|
|