פלורליזם בין־דתי: אתגרים ופרמטרים לקראת גיבוש תאולוגיה יהודית של דתות העולם

עמוד:350

במונחים של אמת , עדיין זקוקים אנו להצדקה דתית לעצם יכולתנו ללמוד מן הזולת , ובמיוחד מעולמו הדתי . ההבדל בין סובלנות גרדא לפלורליזם בין דתי יכול להיתפס כנכונות להיות פתוח לעולמו של האחר הדתי , לשמוע אותו , ללמוד ממנו ולהיפגש עמו מפגש רוחני . האין נכונות זו מהווה ויתור או רידוד של הכרת ההתגלות המעצבת את תפיסת העולם היהודית ? ניתן להציע אסטרטגיות מספר בהתמודדות עם סוגיה זו . מקצתן אמנם נרמזו כבר במהלך דברינו , אך נשוב ונציג אותן זו אחר זו . א . ריבוי התגלויות . האפשרות מרחיקת הלכת ביותר מבחינה תאולוגית היא שאין ההתגלות אקסקלוסיבית . באופן עקרוני ייתכנו התגלויות רבות , הקיימות זו בצד זו . אפשרות עקרונית זו תיתכן אם מדגישים את אלמנט הקשר בתפיסה הדתית , שכן קשר אחד אינו מוציא מידי חברו . אך אפשרות זו תיתכן אפילו להבנה המעמידה מושגי אמת ושקר במוקד החיים הדתיים . ההכרה שזכינו להתגלות אינה מלווה בשלילה עקרונית של האפשרות שבמקביל קיימות צורות התגלות אחרות . התגלויות אלה יכולות להיות מיועדות לציבורים אחרים . הוגים דוגמת ר' נתנאל אלפיומי , שנזקקו לעמדה זו , מעידים על היתכנותה על קרקע יהודית . אפשרות זו אמנם תיתכן באופן תיאורטי , אך באופן היסטורי מיעטה היהדות להזדקק להבנה זו . במידה רבה הסיבה לכך היא שהתכנים של התגלויות אחרות נראו שגויים , ולפיכך לא הצריכו אימוץ של עמדה הרמוניסטית זו . אימוצה של הבנה זו מחייב התייחסות למיעוט השימוש בהבנה זו בעבר , והגדרה של גבולות הנכונות להשתמש באסטרטגיה זו . ב . ההתגלות והתשתית הקיומית . כאמור , הפילוסופים של ימי הביניים הבינו את ההתגלות הדתית הפרטיקולרית על רקע התפיסה הפילוסופית הרחבה יותר , ששימשה לה מצע . קיומה של תשתית כזאת מאפשר באופן עקרוני הכרה בריבוי התגלויות , שכן כל התגלות תימדד על פי מידת התאמתה לתשתית הפילוסופית המוסכמת . בהיעדר תשתית כזאת , הבנה מעין זו אינה נראית ישימה בהקשר של תאולוגיה בת זמננו . אף על פי כן , ייתכן שניתן לחשוב על משמעות ההתגלות לאור קריטריון היכול לשמש אבן בוחן אוניברסלית . ההבנה המודרנית של הדת מדגישה את תרומתה של הדת לחיי האדם והחברה ופחות את משמעותן של אמיתות דתיות כשהן לעצמן . אופן פעולתה והשפעתה של דת הם קריטריון רב משמעות להערכת דתות . קריטריון זה גם משמש בהטפה ובחינוך הדתי . האופן שדתות "מוכרות" את עצמן מושתת במידה רבה על תרומתן לחייהם של המאמינים . האם תחום זה , השייך ביסודו של דבר לתחום מדעי החברה והמדעים האנושיים , יכול למלא את מקומו של העיון הפילוסופי והמטפיזי ששימש לחכמי ימי הביניים מקום מפגש לדתות ? על פי הצעה זו , ניתן יהיה לבדוק את השפעתן של דתות על חיי המאמינים - חייהם המוסריים , הנפשיים , הפסיכולוגיים , החינוכיים ואף המיסטיים - כדי לקבוע את אופני השפעתן של הדתות ופעולתן . עקרונית , תפקוד מקביל של הדתות בחיי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא