|
|
עמוד:339
בין השאר , בצד המוסר הבסיסי , גם פיתוח של חיים דתיים ורגישות דתית , עיצוב אישיות לאור אידאלים של קדושה , ואף הגשמת התפילה כרכיב מעצב של החיים . בהקשר זה רלבנטית במיוחד ההתמודדות עם תופעות של נסים ועם תפילות הזוכות למענה , כפי שהללו באות לידי ביטוי בחיי קדושים מדתות אחרות . הפולמוס הבץ דתי הקלסי רואה נס במה שהדת "שלי" יכולה לחולל בעוד שהדת של הזולת היא בבחינת מאגיה . מבט שאינו מעוצב על פי פולמוס אפריורי עשוי לגלות מקבילות עקרוניות רבות בחייהם הדתיים של מאמינים בני דתות שונות . מה משמעות המקבילות האלה לתאולוגיה של הדתות ? מקבילות אלה מסיטות את תשומת הלב מן ההיבטים התאולוגיים וממקדות אותה בתשתית פנומנולוגית שווה המתגלה בדתות השונות . ההכרה כי חיים דתיים הם הרבה יותר מניסוח מסכת השקפות ואמונות - ושמא האמונות והדעות הן אף משניות לעיקר החיים הדתיים - יכולה להביא אותנו להכרה כי בהקשרים מסוימים ייתכן שקיים שוויון דה פקטו בין אופן פעולתן של דתות שונות . האם לשוויון זה יש גם משמעות ערכית ? המאירי פתח לפנינו את הפתח לקבלה של הזולת על בסיס התנהגותי אמפירי . עמדה פלורליסטית בפועל וו הוגבלה לתחום המוסרי , שקיבל מעמד מכונן בתפיסתו של המאירי . יישום גישתו לתחומים אחרים בחיי הדת , ובחינתן של דתות אחרות על בסיס ניתוח פנומנולוגי של מצוינות דתית , רוחנית וכיו"ב עשויים לאפשר לנו לגלות מוקדים נוספים שתוכל לבוא בהם לידי ביטוי גישה פלורליסטית רחבה יותר , המושתתת על ממדים עקרוניים של הדת , ואשר לפיכך היא עצמה עקרונית יותר . דתות העולם ובעיית העבודה הזרה בראש ובראשונה יש לשאול שאלה עקרונית בכל הנוגע לאופן שהקטגוריה של עבודה זרה מיושמת לתחום התאולוגיה של הדתות , והאופן שהיהדות משקיפה על דתות אחרות . האם עבודה זרה היא קטגוריה פנימית שלנו כיהודים , או שהיא קטגוריה שבאמצעותה אנו נקראים להעריך את ערכן העצמי של שיטות אמונה אחרות ? האם ההכרזה שדת מסוימת היא בגדר עבודה זרה משמעה מיניה וביה פסילת ערכה הרוחני בעבור מאמיניה ? אם בעיני הנביא ששם ללעג ולקלס את עובדי האליל היתה התשובה אולי חד משמעית , איני בטוח שהקטגוריה ההלכתית המאוחרת יותר של עבודה זרה חייבת להביא בהכרח לפסילת ערכה של הדת בעבור מאמיניה . רוב תשומת הלב ההלכתית בנושא עבודה זרה ניתנה לאופנים שבהם הדת האחרת משפיעה על היהודים . ההלכה כשיטה משפטית כלל לא התיימרה לקבוע קביעות מטפיזיות בנוגע לשיטות רוחניות אלטרנטיביות , תקפותן וערכן . אך יש בספרות ההלכתית גם תקדימים המאפשרים להעלות לדיון את האפשרות שיש להבחין בין מעמדה של דת
|
|