פלורליזם בין־דתי: אתגרים ופרמטרים לקראת גיבוש תאולוגיה יהודית של דתות העולם

עמוד:333

הפרספקטיבה הנרטיבית פותחת לפנינו אפיק נוסף אשר לו השלכות על יכולת ההקשבה לזולת ועל הלמידה ממנו , וממילא על המשמעות האפשרית של פלורליזם בזיקת היהדות לדתות אחרות . המנטליות המסתגרת , המתרגמת את אמונת הבחירה לעמדה נפשית , אשר לפיה היהדות והיהודים טובים מאחרים , נזקקת לעקרון הבחירה מבלי לתת את הדין על סיפורה של האומה הנבחרת . למעשה , סיפורו של עם ישראל אינו סיפור של הצלחה אלא סיפור של כישלון . הליכתו בגלות , גלות השכינה , חורבן הבית ואובדן הנבואה - כולם פרי חטא וכישלון הם . הערכה רוחנית של היהדות מונחת בבסיס כל הגות העוסקת בקשריה עם דתות העולם . הערכה זו אינה יכולה להתעלם מן הפער שבין היהדות האידאלית , יש שיאמרו יהדות העבר , לבין צורתה של היהדות בהווה , על חולייה הרוחניים , אף אם למדנו לאהוב יהדות זו ולקבל אותה כצורת חיים רוחנית המכילה שלמות משלה . כיצד נוכל אפוא להסתגר בדל"ת אמות של שלמות מדומה , אשר אינה זקוקה לאיש , כאשר הכרתנו הדתית העמוקה מודעת לפגמים שאחזו בדתנו ? יטען הטוען , היא הנותנת - מחמת חוליו אין החולה יכול לבוא במשא ומתן עם הזולת . אולי . אך יש לתת את דעתנו לכך שתפיסת המחלה הרוחנית שפשתה בעם ישראל יכולה לשמש לא רק בסיס להסתגרות , אלא דווקא בסיס לפתיחות ולדיאלוג רוחני עמוק יותר . תקדים לכך אנו מוצאים בדמותו של ר' אברהם בן הרמב"ם , שהיה נכון לספוג אל תוך יהדותו השפעות עמוקות של המיסטיקה המוסלמית . לדבריו , בידי הצופים , שרבים ממנהגיהם חדרו לסדרי התפילה שלו , מצויה תורה השייכת אליבא דאמת לעם ישראל , 3 אשר רק בעטיו של החורבן אבדה ממנו . מידת האמת ההיסטורית שמאחורי שחזור זה אינה מענייני כאן . ההפניה לר' אברהם נועדה רק להצביע על מודעות למחלות הרוחניות של עם ישראל כרכיב אפשרי , ולטעמי רכיב חשוב , באופן שהיהדות תופסת את עצמה בזיקה לדתות העולם ולפוטנציאל הפלורליסטי של תפיסה זו . שאלת הפרטיקולריות הדתית היא שאלת העל המלווה את ההתמודדות היהודית עם מקומן של דתות העולם . בהקשר של התמודדות זו עולות שאלות יסוד אחדות , הנגזרות משאלת על זו ומושפעות ממנה . ברצוני למנות ארבע שאלות כאלה , אשר בהן ממוקדת לדעתי עיקר הבעייתיות בתפיסת הדתות האחרות , ולכולן השלכות על שאלות הפלורליזם מזה ועל שאלות הנוגעות ראו דב מימון , "גבולות המפגש בין יהדות רבנית ומיסטיקה מוסלמית . חלק א : חוג חסידי מצרים והצופיות - רקע היסטורי ורעיוני , " אקדמות ז ( תשנ"ט , ( עמ' ; 29-9 " גבולות המפגש בין יהדות רבנית ומיסטיקה מוסלמית . חלק ב : רבי אברהם בן הרמב"ם וחוג חסידי מצרים , " אקדמות ח ( תש"ס , ( עמ' . 72-43 ראו גם מאמרו בקובץ זה . נפתלי וידר , התגבשות נו 0 ח התפילה במזרח ובמערב : קובץ מאמרים , ירושלים : מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח , תשנ"ח .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר