|
|
עמוד:150
בהפרטת הדת ועם זאת מתוך כיבוד דרישות הדמוקרטיה . הקתולים האמריקנים התמודדו עם שאלות של חופש , סובלנות וציבוריות בדרכים מעניינות מאוד . לפיכך , מבט על סיפורם עשוי להיות רלבנטי לקבוצות דתיות שונות בהקשרים אחרים . הקתוליות היא תערובת מוזרה של סתירות . המסורת נדמית כה בטוחה בעצמה , אך עם זאת מאשרת את המסתורין בדרכים שהפרוטסטנטים הליברלים אינם מכירים בהן . הקתוליות ידועה במבנה הסמכות הברור שלה , היורד בפירמידה מן האפיפיור ומטה . אולם הקתולים בינם לבין עצמם חלוקים בדעותיהם על כל דבר כמעט , ויותר מכול על טיבה של הסמכות . המסורת היא כמובן עניין מרכזי בקתוליות . ובכל זאת הכנסייה משתנה , בדרך כלל על סמך תקדים כלשהו , ודווקא מן המוכרים פחות . לפיכך סיפורה של ההוראה הקתולית בעניין חופש דת אולי לא יהיה מפתיע כל כך . ב 1864 הוציא האפיפיור פיוס התשיעי גינוי גורף של המודרניות והדמוקרטיה . Syllabus of Errorsri הוא גינה את הסובלנות הדתית והכריז : " לתעייה אין כל זכויות . " מאה שנים מאוחר יותר קבעה "ההצהרה על חופש הדת" ( Dignitatis Humanae ) של מועצת הוותיקן השנייה שלמאמינים ולכופרים כאחד יש זכות לחופש דת . לפתע , קמו לתחייה זכויות . מה מסביר את המפנה הדרמטי הזה בפסיקה הקתולית ? מובן שאי אפשר לזקוף זאת לזכותה המלאה של השפעה בודדת . ובכל זאת , אי אפשר להבין את השינוי הזה בהלך החשיבה הקתולי בלי לציין את השפעתו המעמיקה של הכומר הקתולי הישועי האמריקני ג'ון קורטני מאריי ( 1967-1904 ) ואת החוויה האמריקנית הקתולית שהוא משקף . נאמר על מאריי שהוא התאולוג החשוב ביותר שהולידה ארצות הברית . כשלושים שנה כתב מאריי רבות על היחסים בין הכנסייה לחברה , וטען כי ההלכה הקתולית תואמת את המערכת החוקתית האמריקנית בהגנתה על חופש הדת . בשנות החמישים של המאה ה 20 פרסם כמה וכמה מאמרים המנתחים את המחשבה הפוליטית של האפיפיורים במאה ה . 19 הוא טען כי יש הכרח להתייחס ברצינות להקשר האמריקני , בהבחינו בינו לבין ההקשר האירופי במאה ה , 19 שהנחה את התקפותיו של האפיפיור לאו ה 13 על הליברליזם . מאמרים מאוחרים יותר התעמקו בשאלות של פלורליזם , חירות , מדיניות חוץ , אקומניזם , מלחמה , חינוך ואתאיזם . כתביו עוררו מחלוקת בחוגים קתוליים , וב 1954 הורו לו הבכירים במסדר הישועי לחדול לכתוב על סוגיות של דת ומדינה . מאריי ציית . קולו ניתן לו בחזרה בשנות השישים , כשרומא קראה לו לסייע בגיבוש המסמך של מועצת הוותיקן השנייה על חופש הדת . כתיבתו רחבת היריעה של מאריי על חופש הדת היא משאב רב ערך לקהילות המתלבטות בסוגיות של פלורליזם וסובלנות . חשוב להבין את עבודתו בהקשרה החברתי , הפוליטי והתרבותי האמריקני . במאמר זה אני פותחת לקורא חרך אל ההקשר הזה באמצעות הדגשה של כמה קווים עיקריים בכתיבתו של מאריי . הניסיון הייחודי של הקתולים האמריקנים עיצב את החשיבה הקתולית
|
|