תנועות אסלאמיות בנות זמננו ומקורות חדשים לסובלנות דתית

עמוד:33

מוחמר עבדו , ג'מאל אל דין אל אפגאני ורשיד רידא , שניסו לשלב ערכים אסלאמיים במודרניות . החיפוש אחר אותנטיות מאפיין את האסלאמיות החדשה . הניסיון להיבדל מן העצמי המתמערב ולמצוא דרך אסלאמית " אותנטית" של הוויה , מוליד עירנות ביקורתית הן כלפי הדרך המסורתית השכיחה של חיים לפי האסלאם הן כלפי צורות עכשוויות של המודרניות המערבית , המתבטאות במודרניזציה ובגלובליזציה של אורחות החיים . אנשי רוח אסלאמים קוראים לשוב אל המקורות , לחקירה של תקופת תור הזהב וליסודות המקוריים של האסלאם , היינו , לימיו של הנביא , כדי להתמודד עם 4 " הרעלת המערביות" ועם ההכנעה והפרשנויות השגויות המסורתיות . הרדיקליזם של התנועות האסלאמיות נשען על מסע זה בעקבות הפרשנויות המקוריות , היסודיות והפונדמנטליות של האסלאם . הגדרה חדשה של העצמי האסלאמי נובטת מתוך הדתיות שהודחקה מפני החילוניות . כדי למצוא דתיות זאת יש צורך לפתוח במסע לגילוי ולהמצאה מחדש של המסורות שהמודרניזציה הרסה . הנייטיביזם ככוח המתנגד לאקולטורציה , המבכר את הזהות האתנית האותנטית של אדם ומשתוקק לשוב אל "מסורת של תרבות שורשית שלא דבק בה רבב , " היה גם הכוח שהוליך אנשי רוח איראנים רבים להצטרף לגל 5 המהפכני . השאלה היא האם שיבה כזאת למקורות של הדת או של התרבות ה"אותנטית" ( פונדמנטליזם ) מעניקה לגורמים מוסלמים את היכולת להתנגד , למתוח ביקורת ואף לחדש בלי לקרוס אל תוך המודרניות מזה ואל הטוטליטריזם מזה . אחת התכונות החשובות ביותר של התנועות האסלאמיות , המבדילות בינן לבין תנועות חברתיות עכשוויות אחרות , היא שהאסלאמיות עדיין דבקה באסטרטגיית השינוי ההוליסטי שלה . במילים אחרות , אסטרטגיות לשינוי מערכתי שמות בראש מעייניהן את האוטופיה האסלאמית . בעוד שהתנועות החברתיות המערביות של ימינו , שהתפכחו משיכרון החשיבה האוטופית , שהיא טוטליטרית במהותה , נטו יותר ויותר להגביל את עצמן בפרויקטים שלהן ונעשו פלורליסטיות יותר ותומכות בחברה אזרחית , התנועות האסלאמיות עדיין שומרות על אופיין האוטופי . החיפוש אחר "הבדל , " " אותנטיות" ו"מוסריות , " הנחוץ לשם עיבוד ראשוני של הזהות , יכול בקלות לעבור להגדרות מהותניות ולעמדות מדירות - מי יחליט מה באמת אסלאמי ומיהו מוסלמי אמתי ? - ובכך לשנות שוב את "הקהילה המדומיינת" . 4 המונח "ע'רבזדג'י" , ( westoxkation ) שהשתמש בו לראשונה הוגה הדעות האיראני ג'לאל עלי אחמד , נעשה פופולרי בקרב דור שלם של צעירים איראנים בשנות השבעים של המאה ה Triumphof , Nativism New York : Syracuse University Press , 1996 Mehrzad Boroujerdi , "Iranian Intellectuals and the West " , The Tormented . 5 . 20

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר