פתח דבר

עמוד:12

שלמה פישר מנסה לבדוק אסטרטגיות של סובלנות או לפחות איפוק משפטי ביחס להפרת דרישות ההלכה . הוא מנתח את המהלכים האלה הן ביחס לפוסקי הלכה של ימי הביניים הן ביחס לפוסקים בני זמננו . בתוך כך הוא מציע את " ההיגיון הפנימי" של גישות סובלניות מתוך היהדות ההלכתית האורתודוקסית . פישר מוצא ש"היגיון" זה הוא "הפוך" ( inverse ) במידת מה להיגיון המערבי המעוגן במסורת הפרוטסטנטית . יצחק קורן מתמודד לא רק עם השאלה של איפוק משפטי נגד מפרי הנורמות האורתודוקסיות אלא גם שואל אם ביהדות האורתודוקסית יש מקום לערך המודרני של האוטונומיה האישית . קורן מחלץ מושג זה מתוך פירושים מסוימים למושג "צלם אלוהים" ומנסה להשתית עליו אתיקה פוליטית ליברלית . מוזן לאסט סטון מתייחסת לא רק לסטייה בתוך היהדות אלא גם ליחסה של היהדות לדתות ולמסורות אחרות . לדבריה , הדת היהודית אמנם הוגבלה לאומה אחת בלבד , אך להגבלה זו התלוותה הערכה חיובית לתפקידם של קיבוצים אנושיים אחרים בתוכנית האלוהית . על בסיס ניתוח של "שבע מצוות בני נח" סטון מראה שהיהדות מכירה בכך שישויות פוליטיות או דתיות לא יהודיות שותפות למקצת ערכי הליבה של היהדות , אף על פי שאולי מממשים אותן בדרכים מגוונות . הכרה זו מאפשרת יחסי גומלין משפטיים וחברתיים ושיתוף בין היהדות לבין מסורות דתיות אחרות . במאמרו של מנחם פיש עובר הדיון למצבים פוליטיים קונקרטיים . המחבר מציג את האתגר של שליטים דתיים בחברה חילונית ודן באחת מבעיות היסוד של כל פילוסופיה פוליטית - הריבונות והתביעות המנוגדות של תבונה ודת . פיש מתמודד עם סוגיה זו על ידי הצגת מודל פופריאני של הפלורליזם . על פי מודל זה יש רצון לטפח בסביבתך אנשים בעלי דעות ואורח חיים השונים במידה רבה מן הרוב כדי להעשיר את מערכת האמונות , אמות המידה המוסריות והבחירות העומדות לרשות המסורת הדתית . כמו פישר גם פיש מתמקד ב"קוד התרבותי" של היהדות . הוא מנסה להראות שהמודל הפופריאני עולה מהתלמוד ומן הדיון התלמודי . ארבעת המאמרים מציגים בצורה זו או אחרת את הטענה שבסיס מרכזי לסובלנות מתוך היהדות הוא שההלכה תמיד מתייחסת לבני אדם בנסיבות המגוונות של חייהם . כלומר , החשיבה ההלכתית איננה מתייחסת אך ורק להלכה יבשה , בלי הקשר חברתי ואישי . כל מצב במציאות מקבל את משמעותו ההלכתית לא רק מתוך התאמה לכלל הלכתי ערטילאי זה או אחר , אלא מתוך התייחסות לנסיבות המפורטות , החברתיות והאישיות של המצב . התייחסות זו מאפשרת רבגוניות בתוך הקבוצה היהודית או האורתודוקסית עצמה . את הטענה הזאת מפתח נפתלי רוטנברג . לדבריו בלב המערכת ההלכתית נמצא ה"סובייקטיביזם ההלכתי , " ולפיו הפרט הוא הסובייקט שעליו חלות החובות ההלכתיות המשתנות מאחד לאחד בגלל נסיבות חיים שונות . המחבר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא