מבוא: אדם יהודי זוכר

עמוד:9

יעקב איש וביתו באו : ךאובן שמעון לוי ויהוךה : יששכר זבולן ובניסן : דן ונפתלי גד / nan ( שמות א . ( 4-1 אחר כך שמות האנשים הפרטיים נעשים שמות של שבטים , וכבר אינם נחלתם הפרטית של בעליהם . רעיון מעין זה מובא בשירו של עמיחי : הוא זוכר את בן גוריון כאיש וכמנהיג , אבל ילדיו : "הם יזכרו שבן גוריון היה נמל תעופה / מן הימים שבהם היו עדיין נמלי תעופה / שזכרו את האיש ואת יתר המעשים אשר עשה" " ) ילדי . ( " משורר " ילדי" מצייר את ילדיו מנותקים ממנו . יכול אדם לראות את עצמו ( או מכל מקום : לשאוף לראות את עצמו ) מנותק מקשריו הביולוגיים הישירים ביותר . ומנגד יכול אדם לומר בתפילה "אלוהינו ואלוהי אבותינו" ולראות את עצמו שייך לשושלת בת אלפי שנים " ) אבותינו ( " ולקהילה שרכיביה הם קהל המתפללים כולו " ) אלוהינו . ( " במובן הזה יש קשר הדוק בין מושג הזיכרון לבין עיצוב הזמן ודרך מדידתו . לשאלה מתי החלה ההיסטוריה שאנו רואים בה מכוננת זהותנו - האם אנחנו מתחילים את הספירה מבריאת העולם , מן הגירוש מגן עדן , מיציאת מצרים , מחורבן בית המקדש , מלידת ישו או מראשית הציונות ? - יש זיקה ישירה להגדרתנו העצמית ולמושגי הקהילה וההשתייכות שלנו . אין זה מקרה שלפי המקרא , גיבוש "עדת ישראל" לעם עצמאי כרוך בהגדרת ראשיתו של זמן חדש " ) החדש הזה לכם ראש חדשים , " שמות יב . ( 2 זה קורה בפרק שבו העם מצווה לזכור את הפסח ועוד טרם התרחשות יציאת מצרים , שעליה חלה המצווה הזאת . גם המסכת הראשונה במשנה ובתלמוד עוסקת בהגדרת הזמן : השאלה "מאימתי קורין את שמע בערבית " ? ( ברכות א א ) מבקשת להגדיר מהו ערב וכיצד נוכל לקבוע את תחילתו . התשובה המתבקשת - להביט אל השמים - אמנם מופיעה בגמרא " ) משעת צאת הכוכבים , " ברכות ב ע"א , ( אבל אין זו התשובה הראשונית . המשנה מביטה בראש ובראשונה אל בני האדם דווקא . היא הופכת את נבחרי הקהילה - את הכוהנים - לסמני הזמן וקובעת שהערב מתחיל "משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן" ( ברכות א א . ( אל מול ההצעה הזאת עומדת גם האפשרות לקבוע את ראשית הערב מתוך הפניית המבט אל חלכאיה ונדכאיה של הקהילה ולא אל נבחריה : "משהעני נכנס לאכול פתו במלח" ( ברכות ב ע"ב . ( מדידת הזמן אינה עניין פשוט . כל החלטה - על ראשית המנייה ועל סופה , על מעבר היום ועל ראשית החודש , על החגים שיש לחוג ועל האירועים שיש להתעלם מהם - כל החלטה כזאת נושאת בחובה מסר על מהות מודדי הזמן , על החוליות הבונות את הנרטיב שלהם . אך טבעי הוא שלא רק עיצוב עדת ישראל , אלא גם עיצוב הילד היהודי לכדי אדם בוגר בן העם הזה , רובו ככולו נעשה על בסיס מושג הזמן . בגני הילדים - הדתיים והחילוניים כאחד - הילדים עורכים מדי שבוע בשבוע טקס קבלת שבת ומדי פעם בפעם חוגגים יום הולדת , לוח הזמנים ונושאי הלימוד מותאמים ללוח החגים העבריים ובין חג אחד

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר