|
|
עמוד:6
עצמו פעם אחר פעם מושא לביקורת וללעג מצד מבקרי ספריו בעיתונות ובכתבי העת המדעיים , הן בצרפת והן מחוצה לה . " אולי יואיל מישהו להשאיל לפרופסור בורדייה עותק של יסודות הסגנון , " כתב כריסטופר ג'נקס בביקורת שלו על הספר האדם האקדמי . ( Homo Academicus ) מספר הערות מקדימות נדרשות אפוא בנוגע לסגנון הכתיבה של בורדייה בכלל , ושל ספר זה בפרט . ראשית , כתיבתו של בורדייה תמיד מובנת , ובלבד שהקורא ישקיע מאמץ בעבודת הקריאה ( דבר זה אינו יכול להיאמר על כתבי מלומדים אחרים של n "French theory" כמו לאקאן , איריגאראי , דרידה או בודריאר . ( שנית , מאמץ כזה בעבודת הקריאה תמיד ישתלם , הואיל וכתיבתו תמיד מאתגרת ומאלפת ( ידוע לי על כמה מעמיתי שהקריאה בכתבי בורדייה גרמה להם בסופו של דבר להתאהב בסגנון כתיבתו , עד כמה שהדבר עשוי להישמע משונה . ( שלישית , דווקא ספר זה כולל מספר מועט של עמודים העשויים להוות אתגר אמיתי עבור הקורא שאינו מנוסה בקריאת בורדייה , ורבים מהם נמצאים בתחילת הספר . משעה שהצליח הקורא לפענח עמודים אלה , הוא ירגיש כאותו רוכב אופניים שלאחר טיפוס התחלתי קצר אך מפרך במעלה ההר , מוצא עצמו במסלול מישורי למדי המבטיח לו רכיבה קלה יחסית עד לקו הסיום . חלק הארי של הטקסט שלפנינו הוא , אם כן , נגיש מאוד , וקטעים רבים ממנו כתובים בצורה המזכירה מאוד את סגנון הדיבור של בורדייה בחיי היומיום ; סגנון שהתאפיין באינטליגנטיות , בתחכום וברפלקסיביות מחד גיסא , וביושר וגילוי לב כובשים , בארציות , בהומור ובהעדר כל 2 סימן של "אלימות סימבולית , " מאידך גיסא . . 2 אלימות סימבולית היא המושג שבורדייה משתמש בו כדי לציין
|
|