|
|
עמוד:11
פתח דבר שפל החברה הערבית בישראל : אוכלוסייה , חברה , כלכלה ( 1 ) מתפרסם חמש שנים לאחר אירועי אוקטובר , 2000 ששינו מכול וכול את עיקרי השיח הציבורי בישראל . מכון ון ליר בירושלים היה מודע היטב לצורך ללבן מחדש את יסודות הדיון במעמדם האזרחי של הערבים בישראל . זמן רב לפני האירועים הטרגיים באוקטובר ובמנותק מתחושת המשבר שלא נחזה מראש , היה ברור לכולנו שאין די בהתפתחויות מרחיקות הלכת שהתחוללו בעשורים האחרונים בחקר החברה הערבית כדי להדביק את קצב השינוי החברתי בתוכה . ההתמקדות המסורתית ממסדית בחקר המוסדות הפוליטיים של החברה הערבית ומנגד העיון הביקורתי הפוסטקולוניאלי בשאלת זהותה של החברה והיחיד הערביים בישראל , הותירו חלל שלא התמלא , לא על ידי חוקרים ערבים ולא על ידי אחרים . הצורך במחקרי מיקרו , המבוססים על עבודת שדה זהירה וערנית שמטרתה לבחון את השינויים שהתחוללו ומתהוללים בתחומים המשתרעים בין הבניית הזהות הערבית פלסטינית לבין תהליכי הריבוד המעצבים קהילות פלסטיניות ישראליות , היה ברור לחוקרי המכון מאז סוף שנות התשעים של המאה החולפת . שררה גם התחושה שהמידע ברמת המקרו הוא חלקי בלבד , דהיינו אינו מבחין דיו במורכבות החברתית תרבותית זהותית ומציג את "המיעוט הערבי בישראל" כמקשה אחת ונבדלת בתוך החברה הישראלית . המידע הנגיש והמפורט ביותר בתחומי מדעי החברה מלוקט ומעובד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . מידע זה אמנם נאסף בקביעות ובקפדנות בידי חוקרי הלשכה בהתאם לכלליה ולתקנותיה , אולם הוא מוצג אגב התייחסות מועטה לסוגיות של חלוקה אתנית , דתית ולאומית בתוך החברה הערבית . יתר על כן , כפי שנאמר במבוא לספר , התמונה הכוללת שמסרטטת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתייחסת לקבוצות אוכלוסייה שראוי להן שיוצגו באורח שונה מזה שנעשה עד כה . מורגש אפוא חסרונה של שיטה אחרת , המייצגת את הדינמיקה הפנימית של החברה הערבית ובכלל זאת בודקת את השינויים בתחומי הדמוגרפיה , הכלכלה , החינוך והתרבות באורח שיבליט וינהיר את הדינמיות , את התסיסה ואת הצמיחה של חברה זו . ספר החברה הערבית בישראל ( 1 ) בא למלא את החסרים שתיארתי . לפיכך מצאו לנכון מכון ון ליר בירושלים והמרכז לחקר החברה הערבית שבו לשקוד על הכנת כלי שיספק סקירות סטטיסטיות מקיפות וחדשניות ויציג צורות ניתוח איכותיות במגמה לחזק את חקר החברה הערבית בישראל . הספר כולו הוכן , עובד , נכתב ונערך בידי חוקרים ערבים ישראלים . עורך הספר , ד"ר עזיז חידר , ניצח על מלאכתו של צוות חוקרים מתחומים מגוונים - מדעי החברה , היסטוריה , חינוך ופסיכולוגיה - שגויס
|
|