|
|
עמוד:13
ומגדריות כאחת . ( Fenster 1999 ; Yiftachel and Yacobi 2004 ) ביטוי למגמות אלה במחקר על העיר הישראלית אפשר למצוא במאמרים המתפרסמים בספר זה והמציגים את המרחב העירוני כ"תוצר חברתי" . ( Lefebvre 1991 ) מחקרים נוספים עוסקים בתבנית הסגרגטיבית של העיר הישראלית בהקשרים שונים כגון המעמדי ( אלימלך ולוין אפשטיין , ( 1998 האתני לאומי ( שנל , ( 1994 הכלכלי גלובלי ( מונטרסקו ופביאן ( 2003 והמגדרי ( בלנק Fenster ; 2003 . ( 2004 עבודות אלה מצביעות על האופן שבו סגרגציה עירונית , מלבד היותה תופעה טריטוריאלית , משפיעה על גורמים הנגזרים מנורמות חברתיות , על דימויים והדמיות של אזורים שונים בעיר ועל האופן שבו מובנית התפיסה הסטריאוטיפית של ה"אחר . " באופן זה , נוצר דימוי מוטעה לקבוצות המיעוט ובכלל זאת לערכיהן המוסריים ולהתנהגותן . מחקרים דומים נערכו במקומות אחרים בעולם ואף הם מצביעים על האופן שבו הופכים גבולות מרחביים למייצגי הסדר המוסרי של קבוצת הרוב ול"אמצעי הגנה" מפני "החוץ העוין" . ( Sibley 1995 ) דוגמה מאתגרת לבינריות של יחסי רוב-מיעוט במרחב העירוני בישראל עולה מעבודתו של שלהב העוסקת בעיר החרדית . במחקריו של שלהב עולה ( על דרך השלילה ) כי יש פנים לנוף העירוני החילוני ישראלי ( שלהב . ( 133 , 1991 בעבודתו , מנתח שלהב את השפעת המאבק ב"חילוניות" על הנוף העירוני חרדי : עירוב בנייני הישיבות ובתי הכנסת , מודעות הקיר הנפוצות כל כך ברחוב החרדי ; כל אלה הם מאפייני תרבות חרדית המשפיעים גם על המראה העירוני . מכיוון שהחרדים ערים למשמעויות הסמליות של ביטוי הנוף , הם מבקשים לעצב נוף שמלכתחילה יבטא את ערכיהם , תוך עקירת ביטויי החילוניות הישראלית ( שם , . ( 131-130 על בסיס הדברים שנאמרו עד כה הולכות ומתחדדות השאלות שבהן פתחנו את המבוא ושמסמנות את שלושת הצירים המרכזיים שבהם , כאמור , נעסוק : יחסי הכוחות המשפיעים על עיצוב המרחב ; האידיאולוגיות הפוליטיות והחברתיות ; הזהויות הקיימות והנוצרות ביחסי הגומלין שבין חברה למרחב . המאמרים השונים המופיעים בספר זה ומבנהו , משקפים את הרצון לפתח דיון רחב ומעמיק בסוגיית העיר בישראל ולא להשיב בהכרח ובאופן חד משמעי על השאלות המוצגות . לפיכך , הזמנו את אלישע אפרת לכתוב מסה שתפתח את הספר ותציג את נקודות המבט השונות המתייחסות לשאלת ישראליותה של העיר הן בהשוואה לטיפוסי ערים בעולם והן בהתייחס לתהליכי התפתחות העיור בישראל . עבודתו של אלישע אפרת משמשת , במידה רבה , בסיס לדורות של חוקרים מתחום הגיאוגרפיה העירונית העוסקים בתהליכי עיור בישראל ; מחד גיסא אפשר לראות בה גוף ידע אוטוריטטיבי , ומאידך גיסא צומח מדבריו
|
|