|
|
עמוד:9
" זהו משרד הבנייה " ! אמר דוד . כאן מתגורר שטיינק , הארכיטקט הראשי שלנו . הוא אחראי לתוכנית המתאר העירונית . " " משימה גדולה הוטלה עלינו [ ו ] עליו , " אמר פרידריך . " גדולה , אבל גם מלהיבה . ניתנה לו הזדמנות ליצור משהו שלם , כמו לכולנו . בתולדות האנושות מעולם לא נבנו ערים במהירות ובפאר שכאלה" ( שם . ( בכתביו אכן הרצל קושר בין האוטופיה הפוליטית לבין עיצוב המרחב ומבסס את הגותו על היכרותו את המרחבים העירוניים המתהווים באירופה של זמנו . גם לדברי טרואן , חזונו העתידני של הרצל השפיע על ההגות הציונית ועל דמיון הקשריה המרחביים , בדומה לתהליכים קולוניאליים אירופיים אחרים , ובאותו אופן גם הוגים אחרים ביקשו לייבא רעיונות ודימויים מארצות מוצאם ( אירופה ) ובכך להכפיף את הלא מוכר לתבניות המוכרות . ( Troen 2003 , 89 ) הדוגמה הבולטת לכך היא תל אביב , "העיר העברית" הראשונה , שעל פי המיתוס הבעייתי "צמחה מן החולות . " הקמתה של תל אביב , כפי שעולה מן המחקרים הביקורתיים יותר ( ברגר , ( Levine 2004 [ 1998 היתה אנטיתיזה להתפתחות העירונית הפלסטינית ביפו ואפשר לראותה כערש התפתחותה של הבורגנות היהודית בארץ ישראל . אולם , מלכתחילה אופיין היחס אל העיר בשניות ערכית . רוב רובה של העשייה התכנונית היהודית בראשית המאה ה 20 הושפע מרכישת קרקעות ומן הצורך ליישבן , ואמנם ההתיישבות החקלאית חרתה על דגלה את שיבת העם לאדמתו בהיבט האידיאולוגי ואת כיבוש השממה בהיבט המעשי . בתקופת המנדט אפשר להבחין בפיתוח עירוני יהודי ופלסטיני אשר עודד ונשלט בידי המנגנון התכנוני המנדטורי ( יעקובי . ( Troen 2003 ; 2003 הערים היהודיות בתקופה זו נועדו בעיקר לקליטתם של מהגרים , אך יועד להן תפקיד חשוב גם בעבור המגזר החקלאי ( כהן ; 1973 אפרת . ( 1976 למרות זאת , דימויה של החברה , אשר היתה אמורה לקום , התבסס בעיקרו על התפיסה הרואה 2 בחקלאות יסוד לבנייתה של חברה מודרנית . ברם , השינוי המשמעותי במרחב העירוני הציוני התרחש לאחר מלחמת 1948 ( ראו . ( Golan 2002 המערך המרחבי היהודי , בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל , דומה במידה רבה למרחב הערבי שמלפני . 1948 תכנונו של המרחב הישראלי מאופיין לדברי אפרת , ( 2000 ) כמרחב דחוס ומגובב במרכז , פזור ותלוש בשוליים , מרחב שמבטא "צורה של אחיזת ארץ" בתהליך חסר תקדים בהיסטוריה של הקמת מדינות , אך האם אפשר להסיק מכך על תכונותיו התכנוניות של המרחב הישראלי . אפרת ממשיך וטוען , שלמרות מאפייניו המרחביים וההיסטוריים , המרחב הישראלי הבנוי אינו תוצאה של אלתור . 2 ראו כהן . Efrat 2004 ; Troen 2003 ; 1973
|
|