פתח דבר, טל כוכבי, חנה הרצוג, שמשון צלניקר

עמוד:13

הגלומות בחוק . היא מציגה גם את שאיפתם של יוזמי החוק לכונן מחדש קהילה לאומית ופוליטית הומוגנית באמצעות פיקוח , שיטור והידוק של הגבולות הפוליטיים והחברתיים . פרקטיקות אלו , היא טוענת , ננקטות בידי סוכני המדינה כדי להחזיר לה את השליטה על תנועות האוכלוסייה . במובן זה הגלובליזציה אינה שוחקת את כוחה של המדינה , אלא מביאה להגדרה מחודשת של תחומי פעילותה ושל הפרקטיקות שבאמצעותן מדינות ממשטרות את משטרי האזרחות וההגירה שלהן ומפקחות על שימור ההומוגניות של הקהילה . אחד המאפיינים הבולטים של העידן הגלובלי הוא ההגירה . אדריאנה קמפ מבקשת לברר אם ההחלטה מספטמבר 2003 בדבר הסדרת מעמדם של ילדי מהגרי עבודה לא חוקיים , רובם אזרחי מדינות העולם השלישי , יש בה משום יצירת תקדים במדיניות ההגירה של ישראל , נקודת מפנה , או לכל הפחות זרז לשינוי יחסה של המדינה כלפי מי שרצויים כעובדים , אך אינם רצויים במוצהר כמהגרים . האם יש בכך כדי להעיד על תחילתו של דיון ציבורי על הקשר שבין הגירה לאזרחות , בדומה לדיון המתנהל ברבות ממדינות הלאום באירופה מאז שנות השבעים - דיון שמעולם לא התנהל בישראל ? לטענתה , בחינה מדוקדקת של רפורמות בנושאי הגירה מאפשרת לעמוד על האופנים שבהם מדינות לאום מגיבות על אתגרי ההגירה , בנסותן לנהל את משטרי האזרחות שלהן בלי לשבש את פוליטיקת הזהויות האתנו לאומית . מסקנתה של קמפ היא שהתנהלותה של מדינת ישראל ביחס לילדי מהגרי העבודה - התנהלות המאפשרת לה לצרף ילדים אלו ל"עגלת הזכויות" בלי להפריע ל"עגלת הזהות הלאומית" - עשויה ללמד גם על תסריט עתידי מורכב יותר , שבו האזרחות האתנו לאומית לא תקבע עוד באופן בלעדי את כללי המשחק . פרשנות נוספת להגירה , במקרה זה של נשים יהודיות , מציעות במאמרן המשותף תמר רפופורט ועדנה לומסקי פדר . "סיפורי העבודה" ששמעו מפיהן של מהגרות יהודיות רוסיות בישראל התגבשו לתפיסה שלפיה נשים אלו גייסו לעזרתן "תסריט אתני" ( שייכות לאינטליגנציה היהודית רוסית ) באסטרטגיית התמקמות וכעוגן זהות הן ביחס לזהות הרוסית והן ביחס לזו היהודית . צורך זה , טוענות רפופורט ולומסקי פדר , נובע בין היתר מכך שעובדת היותן של נשים אלו יהודיות ולבנות לא חילצה אותן ממנגנוני ההגזעה שסימנו אותן כ"לבנות מוגזעות . " התאגידים הגדולים , שהם כוחות כלכליים אדירי כוח המשחקים בו בזמן בזירה הגלובלית ובזירה הלאומית מקומית ומשפיעים על שתיהן , נבחנים בספר זה משתי זוויות . דניאל ממן בוחן היבטים הקשורים לארגון המשפטי של יחסים כלכליים , בנתחו את מעמדן של קבוצות עסקיות בחוק החברות . ממן בוחן את המחלוקות השונות שנתגלעו בתהליך ניסוח החוק ומראה כיצד ההכרעה בעניינן מושתתת על הפנמה ועל מימוש מקומיים של תהליכים גלובליים . המחלוקת על הסדרת מעמד הקבוצות העסקיות היא העדשה שדרכה ממן בוחן כיצד הגלובלי - במקרה זה השפעות משפטיות אמריקניות - הופך ללוקלי , וזאת בלי להיחשב זר בעיני

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר