בדרך מן ההסכמים והלאה

עמוד:467

בדרן מן ההסכמים והלאה שלושת ההסכמים של לונדון לא היו אלא התחלה ותבעו המשך בהסכמים נוספים בתחום הבעיות של ההסתדרות הציונית , אבל לא היה להם המשך של הסכמים . האנטי המשך שנראה באופק היה 'שקל המישמעת , ' וכן נראה עין בעין גל עולה של מילחמה היסטרית נגד קרן תל חי . את אי ההמשך חש ז'בו טינסקי על בשרו בביקורו בארצות הברית של אמרי קה . כבר שמ ביקש ( 1935 . 2 . 12 ) להצהיר , באמצעות יט '' א , שכיוון שההנהלה הציונית מפרה את ההסכמים , שוב אין טעם להמשיך במשא ומתן על השלום , ואף דרש לערוך ועידת שולחן-עגול , בהשתתפות כל המיפ לגות . בן גוריון , בהתאם לשיטתו שהצה"ר יפרו את ההסכמים , מיהר למותרת ( 1935 . 2 . 13 ) להצהיר , שהוא ' תמים דעים עם הכרזת ז'בוטינסקי , שאין תועלת בהמשך המשא ומתן הציוני עם הריביזיונים לאחר שהוועידה הריביזיונית בקראקוב החליטה על פעולה נפרדת והרסה את הבסיס למשא ומתן' . 890 בן גוריון טען , שאמר לז'בוטינסקי בלונדון , ש'אם הריביזיונים לא יקבלו את מרות ההסתדרות הציונית במלואה , תאחז ההנהלה באמצעים להפסיק את המצב הבלתי נורמאלי' . 891 'העולם' פירש את דברי בן גוריון בדרך מוחלטת , שאומנם לא יהיו שיחות שלום נוספות , ושאין לקיים ועידת שולחן עגול , שהרי זו תיתן לריבחיוניסטים הזדמנות לתת ביטוי לאי תלותם . **? דבריו של בן גוריון נתפרשו על צד האמת , שכוונתם לפוצץ את ההסכם בעניין העבודה בערב המישאל ב'הסתדרות' . 893 קודם למושב הוועד הפועל הציוני ( נפתח ( 1935 . 3 . 27 בירושלים חזר והצהיר ז'בוטינסקי על הצורך לערוך ( 888 רמבה כתב ' ) הירדן / : ( 1935 . 4 . 11 'מי יתנה ומי יספור את התלאות אשר מצאונו בעד כל רישיון עלייה 7 כיוון שהשתרש חמס בציונות , שוב אין לנו לקוות ליושר , מישפט וצדק . בעד עשרה או עשרים סרטיפיקאטים למכור אח כבו דנו , להשתחוות לאליל הסוכנות — ? לא , כזאת לא תעשה ביתיר ... יבוא היום ולא ירחק חוק , וגם הצהיר וביתיר יקבלו את חלקס בעלייה , בלי כל ויתור על העקרונות , שלהם נשבעו אמונים ... כל הירא ורך הלבב ילך , וישוב לביתו ! הדלת פתוחה לצאת . ' ( 889 עי' תגובות נוספות לעיל , הע' . 870 ; 854 ( 890 'הירדן . 1935 . 2 . 14 , ' 'העולם / . . 1935 . 2 . 21 ( 891 בן גוריון טען , שיש לשים 'קץ למצב הנוכחי , המאפשר לצה'רים ליהנות מן הזכויות בלא לשאת בחובות ' , ברם לא היתה הטענה אלא מליצה לסבר את האוזן . שום זכויות לא נתכוונו להעניק למחנה גדול , חוץ מן הזכות לנאום בקונגרס . בן גוריון היה מפוצל בדעתו ובתכסיסי . ! הלך בדרכים נצלבות ובדיאלקטיקה יישר את ההדורים שלו עצמו . כך היתה עמדתו ביחס להצהיר וכך ביחס לז'בוטינסקי . בפנים לבו ביקש לזכות בזכות של בעל שילטון בהסתדרות ציונית חופשית מהם , עם שכריאליסטן חשש שמא יצא השכר בהפסד . כבר בשנת 1954 תיכנן את ההכנות לגמר ההשתלטות על ההם תדר 7 ת הציונית . " 'בקונגרס הקרוב או שיוציאו אותנו או את הריביזיוניסטיס מההסתדרות הציונית . אם הריביזיוניסטים יוצאו מההסתדרות הציונית , אין זאת אומרת עוד , שהעברנו את הרע הזה מן העולם , אולם לגבי גורלה של ההסתדרות הציונית יהיה זה קונגרס מכריע' . 1934 . 5 . 27 ) 'זיכרונות ' ב , . ( 99 עוד לפני המישאל ב ' הסתדרות' הציג את עצמו בן גוריון , כמי שעומד לדין לפני ועידת מיפלגחו , ( 1935 . 3 . 17 ) ובה דיבר ב'יציאת מיפלנה אחת לתרבות מושחתת ... בטצם אינה מיפלגה אלא איש אחד ' ) . ' סימן לפאשיסם . ( ' ( עייש , . ( 294—290 אף בימי המשא והמתן גופו כתב לצד הרשימות החיוביות דברי הערה גסים ביומניו ובמיכתביו . ( 892 'העולם / ( 893 . 1935 . 3 . 14 . 3 . 7 'הירדן / ' ) 1935 . 2 . 14 אגרוף מאיים המורם מול ההצ הרה האדירה וההוגנת של ז'בוטינסקי . ( ' הציונית , שכול דרכה כדרך של מיפלגה , ולא של מדינה . 888 את תחושת העוול לבית '' ר לא יכלו לחפות שום מליצות פורמאליות כנות או מאונסות . הסרטיפיקאטים שניתנו כמתנת חסד לבית '' רים בכמה מישרדים א '' יים נשאו עמהם כאב צורב , לא רק על המעטים שניתנו , אלא אף על התחבולות לעשות את המעטים הללו מתן של צדק לפי חישובי אחוזים ופרופורציות . למיש מע ההקצבה של 3 סרטיפיקאטים לבית '' ר אוסטריה מתוך 117 שחולקו להסתדתיות הנוער במדינה ( בחשבון גלוי ) כתב עורך 'משמר הירדן' ( ל' שבט תרצ"ה ) על קואיפיציינט העלייה הבית '' רית : 3 / 117 'בית"ר האוסטרית היא החזקה בהסתדרויות הנוער וגדולה כמו כל ההסתדרויות האחרות ביחד , ' ממש מישטר של גזילה ודיכוי של זכות טיבעית , כביכול על יסודו של הסכם . אבל - כותב העורך — ' שום הסכמים בינינו לבין ה '' אכסקוטיבה '' לא ימנעו בעדנו להילחם עד חורמה במישטר המרושע והטיפשי הזה , הפותח שערים לחופשי לכול ריק ושונא ציון , המקים כאן ערי מיקלט לאדומים הבורחים מן השררה ... והסוגר שערים אלה בפני חלוצי ציון הנאמנים ... באלימות '' לבנה" יש משום מתיחת החבל , כמו שהי תה באלימות "השחורה '' של מעשה חיפה ... הקואי פיציינט של הנקמה העיוורת והחרפה הציונית ייבטל מן העולם . יחד עמו תרד מן הבמה ההנהגה שהמציאה אותר .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר