|
|
עמוד:454
נגד 'תיירים' שיתוף הפעולה בין הסוכנות לבין הממשלה נתהדק בשנות השלושים . הממשלה העדיפה אנטי ריביזיו ניסטים על ריביזיוניסטים , ואף הסוכנות כן . מחלקת העלייה הסוכנותית דאגה להבטיח סרטיפיקאטים ל מעפילים שנכשלו בדרכם לארץ , אם אורגנו בקבוצות מטעם 'השמאל' . 865 הסוכנות הסתפקה במחאות פורמאליות נגד גירוש צעירים וצעירות עבריים , שנתפסו כבלתי ליגאליים בארץ , הובאו לבתי סוהר , וגורשו לאונסם . גרינבוים , אולי יותר מכול מישהו אחר בסוכנות , הוסיף לראות סיוט איום בעליית תיירים לארץ , וכך נעשה שותף מלא למניעת כל ניסיון לעקוף את החוק בתורת 'תיירים . ' שיתוף זה מצא ביטויו המובהק ביותר בדרישת הערבות הכספית ( המ קובלת לגבי תיירים יהודיים סתם , ( שדרש גרינבוים מן הרשומים כצירים לקונגרס של הברית העברית העולמית בארץ ישראל . בעליית התיירים ל ארץ ישראל הוסיף לראות גרינבוים 'לחץ מהרס , ' שיש להקטינו . ( 864 טי' שכטמאן , . 35 , Selbslliquidalion der Diaspora על ק פרופורציה בארצות יציאה אחרות עי' לפי ספר גורביץ גרץ , הע' . 858 ( 865 טעמ , שנודדי ספינת 'וילוס' השמאלית יקבלו סרטי פיקאטים ' ) הירדן ( 1935 . 2 . 26 ' , וכן , שהנזשומד יוליוס ברוינ טאל , האוסטרומארכסיסט שווא ציון , קיבל סרטיפיקאט ( שם , . ( 1935 . 2 . 20 ( 866 על גירוש — בפקודת אדווין סנוואל — של שתי צעירות , שהשכלתן גבוהה , אחר מאסר בבית לחם , עי"ש , . 1935 . 5 . 17 ( 867 שם , . 1935 . 5 . 8 ( 868 במאמרו ב'הארץ' ( 1935 . 1 . 11 ) דיבר כאיש גלות וגד אלה שאיום 'מאמינים שאפשר להם ליהודי הגולה לבסס את חייהם , לבנות איזה ביניין שלם , שיתמיד זמן מה . לדעתם אין להם ליהודי הגולה תיקון אלא ביציאה , ב"אקםודוס" ( יציאת מצרים ' , ( וחזר לדבר וגד התיירות , 'עם כל גידול העלייה בזמן האחרון הרי אנו עומדים תחת לחץ נורא ואיום , ההולך וחזק משנה לשנה . והלחץ הזה הריהו הולך ונהפך לכוח מהרס , התיירות , העלייה הבלתי חוקית , הדימוראלי סאציה החודרת לתוך חוג העולים ' ,... וכאילו מגמגם הציע להמתין : 'הלא בוא תבואנה גם שנות ה 48 וה 68 של המאה הנוכחית . ' תגובתו של ייבין ' ) הירדן / ( 1935 . 1 . 16 היתה הול מת : 'מר גרינבוים שקורא לעצמו ציוני דורש עד היום " הגנה והתקפה '' בגולה , ובתור מיניסטר ציוני מתנגד לכך , שההמונים היהודיים לאחר חורבנם נוהרים באופן גזטיכי למרכז החדש — למדינה הנבנית בציון ... המנהיגים הרש הסוכנות את הממשלה מחובותיה לפי החוק ולפי המינהל המתוקן . עם שהיתה השיטה נוחה לממשלה לראות בסוכ נות המטפלת היחידה בעלייה היהודית בגיל העבודה , ולפטור עצמה מאחריות ומחובה , לא היתה מוכנה להשאיר את המונופולין בתחום זה ללא פיקוח כלל . הממשלה ביקשה לקבוע לסוכנות מיכסה כללית , מחולקת לסוגים שונים . הוועד הפועל הציוני 935 ) ו ) הביע את דעתו נגד 'פיצול המיכסה לסוגים ולסוגי מישנה המכביד על חלוקת הרישיונות לפי הארצות ומסבך את עבודת סידור העלייה ' rmpn . חדשות בעניין סיווג העלייה 'העובדת' נתפרשו משום מה במערכת 'הירדן' כהתחלה של שיטה חדשה בחלוקת הסרטיפיקאטים , 'שיטה השוללת מן המוסדות הציוניים את הפיקוח השלם על העלייה של הפועלים , אולם יש לחשוב שהצעד נתאפשר על ידי ההפליה שחלוקת הסרטיפיקאטים והתלונות המרובות עוררו נגד הסוכנות . ' בחופזה הסיקו על דרך ההפלגה : 'חוק זה שולל מהסוכנות את כלי נשקה העיקרי — המונופולין על העלייה , ופותח את שערי הארץ בפני היהודי הפשוט . על ידי כך נחלש מאוד כוחה המדיני של הסוכנות . ' ... דומה , שרק הצה"ר הגיבה על הניסיון החדש של הממשלה לקבוע במקביל למיכסה לסוכנות אף מיכסה מיוחדת לערבים . באוקטובר 1934 נקבעה מיכסה של 50 ו סרטיפיקאטים לערבים ממצריים ומסוריה , והיה בכך כדי תקדים מסוכן . אומנם , לא זו היתה כוונת התקנות החדשות לצמצם את המונופולין הסוכנותי , אלא לשמש מיסגרת פורמאלית חדשה , שעל ידה תצומצם העלייה היהודית בכללה . לחץ התנאים הפך את מחשבות אנשי המדיניות הרשמית , ואף דחה את התגשמות שאיפתה הכמוסה של הסוכנות למונופולין גמור על העלייה . בעלייה הגדולה של שנת 935 ו היה קטן ביחס , כאמור , חלקם של אנשי הסרטיפיקאטים . הסטאטיסטיקה ( לפי מיספרי מישרד הפנים הפולאני ) של העלייה מפולין לארץ ישראל מנתה : 736 וו עולים לפי סרטיפיקאטים , - 2592 בעלי הון , - 7771 קרובים , - 3331 לפי קאטיגוריות אחרות , ועוד 5600 עולים בלתי ליגאליים . 864 ( 861 בוועד הפועל דנו והחליטו בעניין מניעת מעילות , ואיסור תשלומי עלייה , ועל עליית חלוצים 'שהוכשרו ' ב'הכ שרות' — לא פחות מ % 50 של המיכסה . ( 862 'הירדן . 1935 . 3 . 28 , ' ( 863 שם , שכטמאן , . 1935 . 1 . 6
|
|