|
|
עמוד:401
השופט ד " ר יעקב הופמאן - ביקורת והצעות נגד פוליטיסאציה ד"ר הופמאן פתח בהסבר , שמישרת שופט בית '' ר נתפרשה בעיני הבית '' רים שלא כפי כוונת ראש בית '' ר בכינוס דאנציג לעשותה מעין צומת הממקד את כל החומר הביקורתי , כדי לתת אפשרות של הצ עת שינויים או ביקורת בתנועה המושתתת על הפקודה ועל המינויים . הללו ראו בשופט בית '' ר בבחי נת דיין , שתפקידו לעסוק בסיכסוכים בין החברים לבין הגופים המינהליים . עמדתו של הופמאן ביחס לדרכה של בית '' ר , היתה , שבית '' ר נגרפה לתוך הפוליטיקה של הריביזיוניסם , ואילו הוא מתנגד שבית '' ר תנהל פוליטיקה בשמה . ' עיקר תפקידה של בית '' ר הוא חינוך הנוער , ובית '' ר אינה יכולה להשתתף בהנהלת מיפעלים מדיניים . בית '' ר לא היתה צריכה להשתתף בהצבעה קולקטיבית בעניין החלטות קאלה / בוויכוח עם גרוסמאן על הקשר עם ההסתדרות הציונית . / לבית '' ר אף אסור לנהל משא ומתן עם מוסד איזה שהוא בעניין הסרטיפיקאטים ובעניינים מדיניים אחרים . הדבר היחיד , שבית '' ר צריכה לעשות בחיי התנועה הלאומית בישראל הוא : להיות המוציא לפועל של תפקידים מדיניים ידועים המתנהלים על ידי הצה '' ר . בית '' ר עשתה הרבה למען מיפעל הקובלנה הלאומית . היו עוד תפקידים ממשיים אחרים , שהוצאו לפועל בהשתתפות הפעילה ביותר של בית '' ר . ביחס ל'הכשרות' הביע דעתו , שהצורה הנושנה של ההכשרה המיקצועית אין בה להכשיר בעלי קוואליפי קאציות , שהם נחוצים בתעשייה ובכפר . יש לטפל ברצינות בשאלת התמחותו של העולה הבית '' רי . בתחום ההכשרה ההגנתית ראה התקדמות של ממש , אלא שלא די בה . 'רעיון המיליטאריסאציה של הנוער העברי שהוכרז על ידי בית '' ר לפני אחת עשרה שנה התכוון למיליטאריסאציה של כל הנוער העברי , ו תפקיד בית '' ר היה ליצור את החלוץ המחנך של הנוער העברי למוד הקשת . עכשיו קיימת בית '' ר בלתי מי ( 762 השווה הלפרן , 'תחיית הימאות העברית . 7 &—69 , ' עוד הרצאות ירמיהוהלפרין : 'עתידנו קשור בים' הרצאה שנשא בלבו הלפרן במשך שנים אחדות על ההכשרה הימית הירצה בכינוס השני , ובכך קיים ראש בית '' ר את הבטחתו לעשות את ההכשרה הזאת נושא מרכזי בדיוני בית"ר ובעבודתה . הלפרן סקר את מפת דרכי היורדים בימים , והביא סטאטיסטיקות על המשק בארץ , היבוא והיצוא , ותיאר בניסוח ענייני ו פשוט את האפשרויות המרובות הגלומות להתפתחות ארץ ישראל בפעילות הכלכלית הימית . כאן הביא מדבריו של ז'בוטינסקי על 'העורף הארץ ישראלי , ' העורף הרחוק באסיה המיזרחית , שבה יושבת כמחצית האנושות , המתפתחת במהירות וצרכיה גדלים והולכים , וארץ ישראל צריכה להיות 'תחנת הטראנסיט' שלה . כבר כיום עוברים ° / 092 של המיט הר הא"י בדרך הים — הדגיש הלפרן - ואותם ימים היו הגבולות היבשתיים פתוחים , ברם עדיין לא היה קיים מיסחר בדרך האוויר . בשנת 934 ו עגנו בחופי ארץ ישראל 2518 אוניות , במישקל כולל של 6 מיליוני טונות . היהודים נתעוררו אחרונים לפעול בתחום כלכלי זה , וספינותיהם רק מעטות , וכולן יחד קיבולן יק 23000 טונות . הוא אף דיבר בחשיבות הדיג , ובדיג בימים עמוקים שבו מצליחים האיטאלקים . הלפרן פתח בהנחה גדולה וברורה : 'גורלה של ארץישראל קשור בים . ביניין המדינה העברית תלוי בים , הן מהצד המדיני והן מהצד הכלכלי . כלל גדול הוא באסטראטגיה , שהמשתלט על דרכי התחבורה ידו על העליונה . מאמציה של רוסיה לקרוע לה חלון לאירופה , ושל פולין '' לשמור על הפרוזדור / דאנציג " / שלה , יוכיחו מה ערכו של הים בחיי האומות , והוא הדבר לגבי ארץ-ישראל , שהים הוא גבולה המערבי . ארצנו היא '' צומת דרכי עולם * המובילות מיזרחה . ' וסיים בהודעה , ששילטון בית '' ר החליט להקדיש מיטב כוחותיו למילחמת הים העברי . 'אם היהודים לא יתפסו מייד את העמדות המגיעות להם בים הגדול , לא יוכלו בעתיד לעמוד בפני מתחריהם , ויהא סופם בים כסופם ביבשה . ארוכה הדרך , אבל הצעד הראשון כבר צעדנו . עלה בידי השילטון ליצור בית ספר לק ציני ים בצ'יביטאווקיה 27 ... בית '' רים מכול קצווי העולם לומדים שם את מיקצועות הים מפי מומחים מצויינים . חריצותם ומסירותם של התלמידים הניעו את מנהל בית הספר , הקאפיטאן פוסקו , להביע תקווה , שיעלה בידו לקמץ בזמן הלימודים . בהתאם להוראות מנהל מחלקת ההכשרה הימית נוסדו שתי פלו גות ים , במגה ובבודאפשט . בראש הפלוגה הריגאית עומד רב החובל פון רוזנברג . ' ... ואף סיים בתקווה : ' לא נישאר בודדים במערכה , כיוון שהציבור העברי ישמע את קולנו ויעזרנו לחנך את דור המלחים ה עברים' .
|
|