הסכם שלא־על־תנאי למניעת אלימות

עמוד:380

ויכוח גדול על 'הדגש' הדיונים העקרוניים בין ז'בוטינסקי לבין בן גוריון שהחלו קודם לחתימת ההסכם הראשון , נמשכו ביתר פתיחות וסובלנות אחר חתימתו . בךגוריון ראה בהפר תה של שביתה מעין חילול הקודש וחורבנו של הפועל . ז'בוטינסקי נתחייב להעמידו על האמת שלו בנושאים הללו , על התנגדותו למילחמת המעמדות בביניין ה ארץ , ועל ההכרח במישטר בוררות . במיכתב סודי כתב ( 1934 . 10 . 28 ) בךגוריון לחברים בתל אביב , ש דרש מז'בוטינסקי להכניס 'את כל בית"ריו להסתד חת . ' ז'בוטינסקי ענה לו 'שאם נשתווה בתוכנית הפעולה הפוליטית , יהיה נכון לכול . ' ז'בוטינסקי התבטא - . ' אם שנינו נשלים בינינו יהיה זה חג יהודי גדול . כל העם היהודי ישמח ויצהל , אולם שימחה יש לנצל למיפעל גראנדיוזי . ' ובן גוריון מוסר דברי ה'קרידו' של ז'בוטינסקי : 'איני מתנגד להתיישבות . הייתי ה ראשון שאיתן את קרן היסוד , אבל אין זה המיפ על / הגראנדיוזי . / דרוש מיפעל שכול העם ישתתף בו , מיפעל שיעשה רעש בעולם ... מיפעל הפטיציה ... לא המיפעל ההתיישבותי שלפני המילחמה נתן לנו את הצהרת באלפור , אלא ההפגנות ... מעולם לא כפר בחשיבות / הפעולה המעשית . / השאלה היא הי כן נקודת הכובד . ' ועוד : 'תנועת הצה"ר נוסדה להפעיל את הצד הפוליטי בציונות . ' העיר בן גוריון : 'מר כז הפאתוס בתנועתנו אינו נמצא באותה נקודה שבה ישנו מרכז הפאתוס של בית"ר : המדינה העברית . ' בשאלת יחסי העבודה קרא ז'בוטינסקי : 'אתם בני העלייה השנייה הנכם מיבחר העם היהודי . אבל האם גם הנוער שלכם הוא בעד עבודה עברית ן' - היקשה . על השביתות אמר : 'בעינינו אנו שביתה היא אמצעי יוצא מן הכלל , אשר מותר להשתמש בו אך ורק אם כבר נעשה ניסיון למצוא פיתחנות אחרים לסיכסוף . וביחס להסתדרות עובדים 'אחת' חיווה שההסכם נחחם בשם ההסתדרות הציונית . ברם פחדנות לחוד , וחוצפה לחוד . טי ' בן גוריון , 'זיכרונות ' , ב , . 215-212 , 200-199 בן גוריון הסביר ( במרכז מפא , " י ( 1934 . 11 . 20 את חוסר התוטלת באלימות כנגד בית '' ר ו 'מכות לא יפעלו לגבי הבית"רים , כי הם סוג אחר לגמרי של מפירי שביתה ... ( אלה לא אלמנטים המוכרים עצמם בעד בצע כסף ... ( / אלא פועלים / מתוך פרינ ציפ ומתוך אידיאה . את אלה לא תפחידו במכות , ולא עוד , אלא שבמכות הגבירו את מרירותם ואת כוחם , כי יראו עצמם כקדושים . מתן מכוח מכניס דימוראליסאציה במחננו ... ומעשי אלימות ... יקוממו נגד ההסתדרות גם רבים מחברינו אנו ' ( עי"ש , . ( 237 אותם הימים דיבר בפאתוס של הריביזיוניסטים המכוון למילחמה בפועלים ( עי"ש , . ( 227 ישראל" ואפילו לא את '' השומר הצעיר , " אפילו אינו יודע איך להדיר עצמו מן הקומוניסט . ולכן אין ההסכם בשבילנו לא הפתעה , לא חג ולא מאורע גדול ... אלא מילוי אלמנטארי של חובה ציונית . ' והעיקר : 'הסכם זה הוא הסכם שלם כשלעצמו . אפשרי , שיבואו עוד הסכמים חדשים בעניינים אחרים ואפשרי שלא יבואו . אבל ... אין הסכם זה הסכם חלקי ... כי אם זהו הסכם בלתי תלוי , שאינו ניתן לחילוף ושינוי . ' ברם לא כן נהג השמאל . בן גוריון , שהלך בלב שלם לקראת הסכם לפי הבנתו , אבל מתוך תקווה מועטת להשגתו , כבר הביע את ספיקו לחברים בתל אביב למוחרת היום : ( 1934 . 10 . 27 ) 'האם לא ירגמוני באבנים על החטא והמעל בפגישתי עם זאב ז'בוטינסקי ' . ? בן גוריון החל לקבל רמיזות ותביעות מארץ ישראל למהר לשוב באווירון למועצה דחופה . בקריאה אליו לשוב מייד לארץ ישראל ראה בן גוריון תוצאה של פאניקה המשתררת בין החברים . הדיונים העקרוניים לא היו כלל לרצון חבריו בתל אביב . הניסיון להסכם מקיף יותר נתפרש בעודו בתחי לתו לשלילה . התגובות נעשו חריפות , וחברו גולומב אף טען להתכחשות לעמדות מפא"י , אונאה עצמית וחיזוק הפאשיסם . התרגשות החברים בתל אביב היתה לו להפתעה , כלשונו . ההסכם הראשון , החתום , לא נתפרש כצעד שלם אחד , כמעשה שלם אחד . ה איסטניסים במפא"י כלל לא דיברו בו , ונתחזקה ההרגשה , ש'בכול זאת אינם רוצים בהסכם' ' ) משמר הירדן , ' כ"א טבת תרצ"ה ) ו'סימנים רבים לכך : ' עד אותו יום לא הוצא כרוז בנידון ההסכם כמתחייב על פי סעיף ב , ' החיו מחדש את עלילת הדם , הד פיסו כרוזי 'השומר הצעיר' ( בניגוד לסעיף ד , ( ' מעשי האלימות נמשכו , אומנם בפחות אכזריות והמוניות , פגיעות בכבוד , ואפילו הטפה לאלימות , pi דיבות , הגיעו לפירסום בעיתונות . 'כל אלה מעידים באופן ברור , שאנשי השמאל לא חזרו בהם , וכפי שיש מקום להניח אינם מוכנים עדיין הכנה נפשית לאשר את ה הסכם . ' השמאל שם את עצמו כ'לא יודע' ביחס להסכם , שנתחייב להיות קודם לכול הסכם נוסף . מתחילה היה מעוניין בהסכם בענייני מעשה שלו , מתוך שאיפה להגמוניה מליאה , ובו נתן את כל מעיינו 52 ל . ( 752 על כרוז 'השומר הצעיר ' , שנדפס ב'דבר' , ( 1934 . 11 . 2 ) העיר ז'בוטינסקי במאמר ' ) מאמענט , 1934 . 12 . 7 ' , 'הירדן , ( 1934 . 12 . 11 ' , שנוסחו ' ) חתימתו של בךג 1 ריון מבטלת את התביעה שיש לפוטלי א'י בעד הלילה של ה 16 ביוני ( ' פחדני , ועוד ,

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר