|
|
עמוד:377
ניסיונות להידברות פינחס רוטנברג ומשה נובומייסקי , מנהלי מיפעלי ה זיכיונות הגדולים בארץ , היו רגישים במיוחד לשאלות יחסי העבודה , וראו בפיתרונן משום סיכוי לצימצו מה של המילחמה הפנימית , ואולי אף לחיסולה . הצעתו של נובומייסקי היתה לקיים שיטה של בוררות במיקרים של סיכסוכים . ז'בוטינסקי ( ממקום המר פא ) שלח ( 1934 . 9 . 3 ) למזכירות הסתדרות העובדים הלאומית , שראוי לפתוח במשא ומתן , אלא שאין די בכללים לשיכוך הסיכסוכים , כשנדרש מנגנון קבע מותאם וקבוע מראש לכך . ז'בוטינסקי הסביר את מהותם של הבוררים ואת מהותה של לישכת העבודה , לפי הרצוי והיעיל , אלא שמראש ראה אף בכול אלה רק ניסיון לפיתתן חלקי של הבעייה הגדולה והכוללת : 'בוררות איננה הסכם תיאוריטי ... היא מוסד קבוע , שלושה או חמישה או שיבעה "שופטים" ש ייבחרו לצמיתות על-ידי כנסייה מיוחדת ... השופטים האלה ייבחרו מאנשים שאינם שייכים לשום מיפלגה , ואסור להם להשתייך לאיזו מיפלגה שהיא , והם ( ולא בעלי הדבר בכול סיכסוך וסיכסוך ) ימנו את הבוררים הקבועים לכול עיר או מושבה ויכהנו בתור בית דין עליון , לעירעורים , וגם את "הלישכה הנייטרא לית" בכול מקום ימנו הם ... רק אז תהיה לנו לישבת עבודה נייטראלית במלוא מובן המלה ... ועל כן מתנגדים אנו ללישכה "משותפת" ( עם באי כוח המיפל גות , ( וגם בלישכה הממונה על ידי העירייה או ועד המושבה איננו רואים פיתרון מספיק מפני האופי ה מיפלגתי של המוסדות האלה . מה שנוגע ל"מועצות" המקומיות מתנגדים אנחנו התנגדות עקרונית לכניסת הפועלים הלאומיים לאיזה מוסד שהוא , אשר יהיו בו למיעוט ויוכרחו לעשות מה שיחליט הרוב המכריע המורכב מאנשי השמאל ( או בהוספת נתיניו מהפועל המיזרחי וכוי : ( לא תדרוך רגלם אלא במוסד שהם שם לא פחות מחצי , ופה לא נתחשב בשום אסטא טיסטיקה , כי אם רק באותו העקרון שאנו דורשים אותו גם ביחס לקונגרסים הציוניים ולוועד הלאומי : כל מוסד "משותף" בישראל יתבסס אך ורק על הסכמה חופשית ושוויון המישקל , ולא על רוב ומיעוט . — ומה שנוגע לזכות העלייה , לא נוותר על כוונתנו להבטיח סרטיפיקאטים מחוצה להשפעת הסוכנות כל זמן שתירכובת הסוכנות לא תותאם לדרישותינו ' . הרעיון לבסס את השלום על 'לישכת העבודה הכללית' היה נושאה המרכזי של הפגישה שערך פינחס רוטנברג בביתו לנציגי ה'הסתדרות' רמז ורפטור עם נציגי הסתדרות העובדים הלאומית ד"ר אברהם ויינ שאל ועקיבא ברון . ( 1934 . 9 . 18 ) ויינשאל תבע קודם לכול הכתה על הפסקת מעשי האלימות לאלתר , וה ציע דיון בשאלת יחסי העבודה , כיוון שאין הצעת ה'בורתת' המוצעת נראית . רוטנברג ביקש להיות פראגמאטי , ודומה שראה בהצעת ה'הסתדרות' על לישכת עבודה כללית ומשותפת בגדר של 'מודוס' טוב או התקדמות חשובה בשאלת יחסי העבודה . רוטנברג אף הזהיר , שלא יקבלו העובדים הלאומיים סרטיפיקאטים באמצעות נותני העבודה , שהרי הנ ציב העליון לא יסכים לכך . פירסום ה'פרוטוקול' בעיתונות חל אחר נחשול חדש של מעשי אלימות יזומים , שבעקבותיהם הודיע מרכז הצה"ר בארץ ישראל , ש'באווירה כזאת אין אנו רואים שום תועלת בהמשכת משא ומתן כל שהוא אתכם , ואנו נאחוז בכול האמצעים החוקיים כדי לשים קץ לפורעניות האמורות ' . על הפגישה בבית רוטנברג פירסם ד"ר א . ויינשאל דברי הודעה מפורטים ומסבירים , ועמד על השאלה הראשונה : חיסול מעשי האלימות ( וב עניין זה השיבו נציגי ה'הסתדרות' r 'לא לשם כך באנו ( ' ועל הבירורים המפורטים הן בשאלת יחסי העבודה והן בשאלת העלייה הבית"רית 47 ז . ד"ר א . ויינשאל סיים את הודעתו בדברים : . . . ' מעשי אלימות אינם דברים מיקריים של אנשים בלתי אחראיים , כי אם חלק בלתי נפרד של שיטתם — להח ניק את הסתדרות העובדים הלאומית . מנהיגי ה " הסתדרות ... " אחראים בעד כל ההתנפלויות ברחובות תל אביב . מנהיגי ה"הסתדחת" מכריזים : נשבור את ראשיכם , כל זמן שלא תיכנעו לדרישותינו . תשובתנו לזה : לאגרוף לא ניכנע . לשבור את ראשינו לא ניתן , ובכול האמצעים החוקיים נילחם נגד הפורעניות ה מחריבה את היישוב ' . התשובה לתשובה היתה : הת נפלות הדמים על אסיפת עם בחיפה , ( 1934 . 10 . 18 ) שבה נפצעו ד"ר פון וייזל ועוד עשרות אחרים , ושאף שונאי הצה"ר ראו בה מעשה פוגרום ללא פרובוקאציה כולשהי . עם התנפלות 11 ( עליה כבר דיברנו בפרק כט ) חל מיפנה בדעת הציבור הנייטראלי , שהיה שותף באין האונים שלו 'בתיזמורת השמאלית שניגנה מנגינות שינאה נגד המוני ישראל בגולה ובאי כוחם הצה"ר , ובניהם : בית"ר ' ) משמר הירדן ' , א' כסלו תר צ"ה . ( הערכת דברים בת זמנה ( שם ) קבעה : 'לאחר ( 747 עי' 'הארץ / ; 1934 . 10 . 10 'הירדן' ; 1934 . 10 . 14 אופיר , ' העובד הלאומי / . 169—164 ד"ר אברהם 1 יינשאל
|
|