|
|
עמוד:310
בניית צריפים בפלוגות - שאלה דחופה תיכתובת מיוחדת נתקשרה בין הנהלת הפלוגות ל בין הנציבות בלאטביה . במיכתב ששלחה ( 1933 . 11 . 9 ) ההנהלה לנציבות הובאה לנו אינפורמאציה פנימית על המצב לסוף השנה . אף כלפי לאטביה נטענה הטענה , שלמרות ההסברה נשארו שם דברים הרבה לא מובנים : 'כל גוף חי ופועל שנמצא בתחילת דרכו ... עושה שגיאות ... לגוף חי ישנן פרובלימות ופרובלי מות מכאיבות מאוד . הגוף הבית"רי החי היחידי ב ארץ ישראל הן הפלוגות . ואחת הפרובלימות המכאיבות ביותר היום בפלוגות היא שאלת הדיור ... הצריפים והסידורים שהוכנסו בפלוגות הוכנסו על חשבון החברים , על חשבון הפחתת המזון , על חשבון דמי הכיס , והתוצאה — מחלות וחובות ... בכפר סבא נמצאים 35 חברים , אין להם שום דבר , מלבד שני אוהלים . גרים הם בצריף קטן שכור , בתנאים סאני ( 617 מ"ז , תיכתובת , . 1933 . 10 . 9 ; 9 . 28 1 9 . 15 ; 8 . 27 ! 8 . 21 ; 8 . 13 מן הדו" חות בבולטין שפירסמה ( 1933 . 10 . 24 ) ההנהלה למען הבית"רים העומדים לפני עלייתם לארץ ישראל , כדי שירגישו את האווירה השוררת בחיי יום יום בפלוגות , נמסרו דברי אינפורמאציה שונים על המצב באותו זמן . המועמדים לעלייה נתבקשו לשתף עצמם עם הפלוגות בהכרה , עוד לפני שישתפו עצמם עמהן במעשים . אותו זמן היו שבע פלוגות , ובהן 194 חברים , חוץ מעלייה חדשה . בשבוע אחרון 16-9 ) אוקטובר ) הגיעו 57 עולים , ומהם רק אחד מגרמאניה , וממצרים — שלושה . 14 סירבו להיכנס לפלוגות . זה מבחינת כוח האדם . ומבחינת התפקידים . מיל חמה לעבודה עברית - העבודה הערבית גדלה בנתניה , אלא שאין די פועלים עברים לשוק העבודה . על מישמרת בית"ר : 'דבר' דרש לאסור ההופעה בחולצה הבית"רית — הפלוגות סידרו על חשבונן תילבושת בית"ר לכול שחסר . על מישמר כבוד העם : המגוייס אהרן צוקרמאן תקע אחר נעילה ביום הכיפורים לייד הכותל המערבי — הממשלה טעתה בחשבונה , והתקיעה שמוע תישמע . על מישמר חיי העם : הפגנה ערבית גדולה נגד העלייה בירושלים - משום המתיחות נשארו חברי הפלוגות 36 שעות במקומותיהם . בחזית העבודה : פסק הדין שניתן במיגדל הצדיק כניסת הבית"רים למושבה ואת המשך העבודה בה — השאלה : כלום תמיד יהא נחוץ פסק דין של מישפט כדי להכיר בזכותו של פועל בית"רי לעבוד במושבה עברית ן 'בבוא העולה הבית"רי . . . לא תמיד יש לו רושם , שהוא בן השב למולדת . איננו מדברים על הסביבה הערבית , שפוגש בחוף , על הספנים הערביים , מישטרה ופקידים אנגליים וערביים ... אך גם כשהוא כבר נכנס לסביבה יהודית , למוסדות הסוכנות , לבית העולים - גם שם העולה הבית"רי צריך להתרגל לקבלת פנים לא תמיד ידידותית ... אנשי ה '' הסתדרות" הם השולטים ... להם יש חופש גמור לגשת לעולים ... רק בקושי יש לנו האפשרות לגשת לחברינו העולים , להסביר להם את מצבם ... קחו בחשבון האווירה שאנו עובדים בה בארץ , בשקט חכו לבואם של באי-כוחנו , גם אם לפעמים הם מוכרחים יהיו — נגד רצונם — לאחר ... דירשו להיפגש עם בא כוח הנהלת פלוגות העבודה לבית"ר ' . הנהלת הפלוגות פתחה ליעוכת עלייה בחיפה , ואחראי לה אברהם יוגב . בתוספת לבולטין הסביר עזרא פרניק את שאלת המסרבים להתגייס העומדים לפני הוצאה מ בית"ר . מצד מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית ומצד מחלקת העבודה שלה היתה רגילה גישה ביורוקראטית נוקשה כלפי עולי בית"ר , ובייחוד נתקלקלו היחסים מלאחר הקונגרס הציוני י"ח . הנהלת הפלוגות ביקשה ממחלקת העלייה להבטיח לה , שכול עולי בית"ר ירדו ביפו , הבטיחה המחלקה ולא עמדה בהבטחתה . ההנהלה הביאה ( 1933 . 8 . 13 ) לתשומת לב מחלקת העלייה את ההפרעה הרבה שנגרמה משום הורדת עולי בית"ר בחיפה , אף על פי שאין להנהלה שם לישכת עלייה , מכמה וכמה טעמים ובייחוד כמובן כספיים . עוד העירה בעניין מיקרים של קטטות בין עולים מן השמאל לבין עולי בית"ד , וביקשה לאחוז באמצעים שלא יישנו מיקרים כאלה בעתיד . עוד הגיבה ההנהלה בעניין עולה בית"רי , שלא קיבל את ההלוואה הניתנת לעולים , משום שלו אח ואחות . אותו אח היה אף הוא בפלוגה , ואחותו פועלת ללא אמצעים . בדומה לכך נהגה מחלקת העלייה עם אחותו של סטאבסקי , בנימוק שאביה עלה כבעל הון . מח לקת העבודה נתבקשה לעזור בביניין הצריפים לחדרה ורמת טיומקין . 617 כלפי הסוכנות היהודית . הנהלת הפלוגות היתה זכאית להשתמש בטפסי הוועד הפועל של הסתדרות העובדים הלאומיים לתכלית זו .
|
|