|
|
עמוד:280
למען עבודה עברית בכפר סבא התפתחותה של הפרדסנות בכפר סבא ובסביבותיה תבעה כוח אדם מרובה , וקשייה של לישכת העבודה ה'הסתדרותית' לספק פועלים לעבודה תרמו לפריצה חמורה בחזית העבודה העברית . אף פרדסנים לאומיים בעלי הכרה נמצאו נזקקים בעונות של פעילות מיוחדת בפרדסים לידיים של עובדים זרים מכפרי הסביבה . כמה וכמה פרדסנים היו בהולים על דררא דממונא , ולא חששו למצוות העבודה העברית מעיקרה . כוחם של בית"ר והעובד הלאומי במושבה היה קטן מאוד ביחס , ובמידה לא מועטת משום הנגישות שנגש השמאל ור דיפות המישטרה והמאסרים . בית " ר עמדה על עקרון העבודה העברית הטהורה בכול תחומי העבודה , ואף בתחום העבודה הקשה והבלתי קבועה בפרדסנות . בכפר סבא עבדו פועלי בית"ר בכמה וכמה משקים . אף הוועד החקלאי , שהשפעתו היתה רק מוגבלת , היה מעוניין לפתח את המקום תוך שמירה על עבודה עברית . שיטתה של ה'הסתדרות' היתה להפגין את עמדתה למען העבודה העברית ולתכלית זו קיימה מישמרות לייד הפרדסים , שבהם עבדו פועלים לא עברים . למישמרות אלו גויסו מאנשי המושבה עצמה , וגם מפועלי מקומות אחרים , ואליהן התייצבו בדרך ההפגנה אישים מאישי הציבור בארץ . שם כפר סבא לא ירד מעל דפי העיתונות במשך חודשים . בית"ר שיתפה פעולה עם הטורחים למען הבטחת עבודה עברית במושבה , והיתה מיוצגת בישיבות משותפות עם ההסתדרות 'הכללית , ' עם הפועל המיז רחי , ועם אנשי התאחדות האיכרים ( הנציגים : ברוך מאלאבסקי , יוסף כנעני . ( מתחילה אף לא נמנעה מהש תתפות במישמרות ובמאסרים הראשונים שערכה בהם המישטרה נאסרו אף שני בית"רים ( חנוך קלעי ושלמה טראכטמאן / הררי . (/ במוקדם נתגלתה מידת יעילותן הזעומה של המישמרות , והצד ההפגנתי גבר בהן וכמעט ללא תכלית מחוץ לפירסומת העצמית למפא"י וכמה מאישיה . המישמרות נהגו בדרך כלל לפי מיטב החוקים , ולא הפריעו כלל לכניסתם של פועלים זרים לפרדסי העברים , אף לא הביאו דאגה בלבם של אלה . הציבור הרחב לא היה מסוגל לראות בהן ביטוי למיל חמה לעבודה עברית , ואין תימה , שלא מעטים - ובכללם הבית"רים - ראו בהן הצגות ראוותניות . בימי הוועד הפועל הציוני ( מארס ( 1934 פנתה מישל חת של חברי הוועד הפועל לבדוק את המצב במושבה . בישיבה עמם דיבר בשם בית"ר יוסף כנעני , שראה שגיאה בכך - לפי 'דבר' — שה'הסתדרות' לא הכניסה את נותני העבודה לאותה מיסגרת הקרויה לישכת עבודה . 'אז לא היו יכולים האיכרים להתמרמר על התוצרת = / הפיריון בעבודה . / הסיכסוכים התחילו מעניינים כלליים ועברו לתחום העבודה . אנו חושבים שהדרך למניעת סיכסוכים היא : לישכה נייטראלית ובוררות חובה . ' ועוד לפי 'דבר' < 'כאן נאמרו הרבה דברים לא צודקים נגד האיכרים . ודאי הם רוצים בפועל העברי . שני הצדדים אשמים . יש צורך בריגולאציה . למה זה רק עכשיו כשהשוט בידם , נזכרו האיכרים בתוצרת ז גם כפר סבא יכולה להיות כדרום יהודה , שברוב פרדסיה עבודה ערבית , אבל אפשר גם לסדר הסכם , צריך רק רצון טוב מצד האיכרים ... ההסכם יכול לבוא רק כשהוועד החקלאי יסכים לקליטת פועלים עברים . ' לשון אחר : לעבודה עברית במקום אחראית המושבה בכללה , הוועד החקלאי לא פחות מן ה'הסתדרות / ואפשר להטיל על הוועד החקלאי את האחריות בעניין בדרך שיתופו בלישכת העבודה . יוסף כנעני ייצג את בית"ר באסיפת האיכרים ואירגו ני הפועלים , שנועדה לדון בשאלת העבודה העברית במקום . כנעני חזר והסביר למשתתפים , שהיחסים המתוחים במושבה נגרמו במידה רבה משום התנגדותה של מפא "י ליצירת לישכה נייטראלית ומוסדות של בוררות חובה , והוסיף שאמנם רואים נטיות שנוטים ( 577 אברהם / אקסלרוד , / 'משמר הירדן , ' ד , . 10 יוסף כנ > נני , שייצג את בית"ר כלפי הוועד החקלאי במושבה כפר סבא , עמד בקשרים קבועים עם ה'הסתדרות' בענייני עבודה , אף לאחר פרשת רצח ארלוזורוב . הוא וחבריו היו מודעים שם לעמדתם של האיכרים בנושא : 'נם שונאי הפועלים העבריים ונם שותפי תנועת הפועלים דאגו לרווחיהם ולשקט בלבד . ' ( 578 'דבר ; 1934 , 4 . 26—22 , 12—8 , ' 'חזית העם . 1934 . 4 . 9 , ' בךגוריון טען , שהבית"רים שתחילה השתתפו במילחמה נגד עבודה ערבית בכפר סבא , הפסיקו בה לפי פקודה מגבוה , מהמיפלגה , שהרי הפועלים שהסכימו בעניין היו שייכים למיפלגה הריביזיוניסטית , וזו ביטלה את ההסכם ' ) זיכרונות ' , ב , . ( 274 ; 270 ; 160 ולהפגין ולצעוק חמס : "אתם מחריבים את משקינו ! כל עמלנו וכספנו יורדים לטימיון . הבו לנו עלייה ! הבו לנו ידיים עובדות - " ! ומה עשו הם ? שתקו . בשקט ובמנוחה מבלי לצעוק ולהתאונן , ואולי אפילו בלי שום מוסר כליות הם הולכים ומכניסים למשקיהם — ובכול יום יותר ויותר - ערבים . אין אנו יכולים לסמוך במילחמתנו לעבודה עברית , לא על מפא"י ולא על האיכרים . ' ...
|
|