|
|
עמוד:251
עליית תלמידים בהעדר אפשרויות חוקיות לעלייה הבית " רית החלוצית , אנוסים היו הבית"רים לגלות לעצמם אפשרויות עלייה אחרות . יחידים עלו כקאפיטאליסטים , בנות בי ת"ריות נישאו לבעלי סרטיפיקאטים , שזכו בהם אם כבעלי מיקצוע ואם באופן אחר . רבים , רבים ביחס , עלו לארץ ישראל בתורת 'סטודנטים ' . המוסדות החינוכיים , שאליהם יכלו להגיע בית"רים לא היו מרובים . בודדים הלכו ללמוד בגימנסיות כש הוריהם עדיין נשארים בגולה . תוכנית הלימודים העיו ניים בלשון העברית בבית הספר העברי לא היתה קלה בשביל התלמיד הבית"רי בגולה הלומד בבית ספר ממלכתי , או פרטי , בלשון המדינה , לפי תוכנית שונה במידה מרובה מתוכנית בית הספר העברי . התלמידים בבית '' ר עשו ככול האפשר לסיים את חוק לימודיהם התיכוניים בבית האולפנא שבו התחילו בלימודיהם . קל יותר היה המעבר לבתי ספר מיקצועיים , אלא שמוסדות כאלה עדיין לא היו בארץ , אולי חוץ מבית הספר החקלאי הוותיק במקווה ישראל . ואומנם לבית הספר החקלאי הזה הגיעו כמה וכמה תלמידים בית"רים , בכללם אף מבוגרים , מלאטביה , מליטא , ואף מפולין . הללו הגיעו למוסד החקלאי בהתאם גמור לשאיפת לבם להיות חקלאים בארץ ישראל ולבנות את הארץ עם ביניין חקלאותה . במקווה ישראל למדו כמה וכמה , שלימים היו מראשי הפלוגות ( הילל צור , זאב דויטש / דורות , / משה שטיין , ועוד . ( רבים מן הבית"רים גומרי ביה '' ס נתגייסו לפלוגות הגיוס , ונימנו עם אנשי המעשה שבהן . אף בית '' רים תלמידים במקווה ישראל ראו להתנדב לפלוגות בימי החופשה שלהם . המוסדות העיקריים , שאליהם הגיעו סטודנטים בית"רים היו : האוניברסיטה בירושלים , והטכניון בחיפה . האוניברסיטה הצעירה הוכרה בכול ארצות אירופה , והיציאה אליה היתה נוחה לפי כללי ההגירה והוצאת הדרכונים שבאותן הארצות . יותר קשה היתה היציאה לטכניון , שמשום שמו הקרוי עליו ( ולא 'פוליטכניוף ) לא נחשב כמוסד של חינוך עליון . בפולין הורשו תלמידים לצאת לטכניון רק אם עדיין היו בגיל שלפני חובת הרישום המוקדם הראשון לצבא . למוסדות אלה נכונים היו לצאת בייחוד בוגרי בתי הספר התיכוניים העבריים שבפולין , ליטא , לאטביה , צ'יכוסולובאקיה , אלא שאף בית"רים שלמדו בבתי ספר בלשונות המ דינות ביקשו להתקבל בהם , ומקצתם אף הצליחו , מהם שהצטיינו בהמשך השנים בלימודיהם ובהישגיהם המדעיים , בייחוד מדעי הטבע . הנטייה לחסום כל דרך מפני עלייה בית '' רית הגיעה אף לתחום זה של עליית סטודנטים . הסטודנטים החלו ( 496 מיכתבי י . ילין לשילטון . ( 1935 . 2 . 6 ; , 1 . 20 ; , 1 , 16 ) מיא נואר שימש יצחק ילין בתפקיד מיוחד כאיש הקשר עם בעלי התעשייה . קריניצי הועמד בצד בהתאחדות , ואריה שינקאר התנכל ופיטר פקידים לאומיים , הסוכנות צריך היה להיות ברור , שבהמצאת רשימות של מועמדים לפי דרישות נותני העבודה אין בה משום פגיעה באותו הסכם . 'דבר זה מותר לנו גם אחרי חתימת ההסכם , כי לא התחייבנו בשום אופן לסרב לקבל ממישהו סרטיפיקאטים שנתקבלו מאת ה סוכנות' - כתב ( 1934 . 12 . 10 ) הוועד הפועל של ברית הצה"ר מפאריס לעקיבא ברון בתל אביב . בעיתונות הילכו ידיעות , שתשע מאות סרטיפיקאטים נמסרו לרשות נותני-העבודה לחלוקה , ושוב נתעוררו תקוות וסיכויים . אותו זמן ניסה רחוב להיכנס במגעים עם התעשיינים , באמצעות בנצינברג , שכן שוב לא תלה תקוות יתירות במגעיו עם האיכרים . ביחס לתעשיינים היה רחוב אופטימי , שיקבל מהם 500 סרטיפיקאטים , אומנם באמצעות הסוכנות . הסוכנות היתה מוכנה 'להפוך לפיקציה את עניין הרישיונות לבעלי מיקצוע מיוחדים ' . הסוכנות נסתייעה באריה שינקאר כנגד אברהם קריניצי , שראו בו אוהד הצה"ר וחיפשו תואנות נגדו . בהשפעת שינקאר לא דרשה עוד הת' בעלי התעשייה מיכסת רישיונות לחלוקה ישירה , ואף לא ריכזה דרישות לעלייה מן הממשלה , אלא הסכימה שהסוכנות 'תיתן רישיונות עלייה לכול המומחים שיידרשו , אם תיווכח במיקצועיותם ' . במשך השנה שחלפה נצטברו רשימות של שמות 2500 בית"רים , חברי 'ברית החייל' והצה"ר , מאירופה , לפי מיקצועותיהם , אלא שהסוכנות הצליחה להשתלט שילטון מלא על ההתאחדות , והבטיחה לעצמה ביקורת מליאה על כל פעולות ההתאחדות בעניין סידורי עלייה . הסוכנות אף ערכה ביקורת לא רשמית במיפעלי התעשייה , ושאלה בעניין העסקת הנדרשים , ומיפעלים שלא נמצאו בהם הנדרשים הוכנסו לרשימה שחורה , ונפסלו לעניין רישיונות נוספים . הסוכנות סייעה בהלוואה גדולה לאוצר התעשייה , והבטיחה לעצמה ביקורת על כל רישיון והחלטה סופית שלו . רק תעשיינים מעטים עמדו על שלהם בדרישתם את הפועלים המיקצועיים שבהם היו מעוניינים . "">
|
|