|
|
עמוד:228
הסטאטוס של הסוכנות היהודית , אשר הוקמה ע"י ההסתדרות הציונית בתור באות כוח היחידה של העם העברי כלפי הממ שלה , וכניסיון לחתור תחת העמדה שנרכשה בתוך ההסתדרות הציונית אחרי עמל שנים רבות בנוגע לאירגון ולסידור של העלייה העובדת . ' הההסתדרות הציונית הוסיפה לכתוב : 'לפי כך אתם מתבקשים לבטל בלי כל תנאי את הפקודה מס ' 60 בחוזר מיוחד דומה לזה שבו באה הפקודה הנ"ל ולפקוד על סניפיכם ועל חבריכם להפסיק מייד כל פעולה המסומנת בסעיפים ב' וגי של הפקודה . ' שילטון בית"ר סירב למלא את בקשת ההסתדרות ונימק את סירובו במיכתביו מ 1933 . 12 . 11 ומ . 1933 . 12 . 22 ההסתדרות הציונית השיבה לשילטון בית"ר במיכתבה מ 1934 . 1 . 29 שאיננה יכולה לקבל את נימוקיו . ב 1934 . 2 . 5 הגיש עו"ד הקונגרס קובלנה נגד ברית תרומפל דור בפני בית דין הכבוד של ההסתדרות הציונית על הפרת המישמעת הציונית וביקש מאת בי"ד הכבוד : א ) לאסור על בית"ר מללכת בדרך המסומנת בפקודה הנ"ל ומלדרוש באיזו דרך אחרת רישיונות עלייה מאשר בדרך חוקית מהנהלת הסוכנות ! ב ) לענוש את בית"ר על אי מישמעת שהראה במעשים אלו . יחד עם זה הציע עוה"ד של הקונגרס להנהלת הסוכנות בלונדון לבטל באופן זמני את כל זכויות בית"ר ביחס לסדר העלייה של ההסתדרות הציונית . בהתאם לכך החליטה הנהלת הסוכנות לפי הודעתה מ 1934 . 2 . 27 לבטל באופן זמני , עד צאת פסה"ד של בי"ד הכבוד , את כל זכויות בית"ר בתוך ההסתדרות הציונית בדבר סידור העלייה . שילטון בית"ר הגיש ב 1934 . 3 . 6 לנשיא בי"ד הכבוד קובלנה על ההחלטה הנ"ל של ההנהלה הציונית . המישפט בפני בי"ד הכבוד נקבע ל . 1934 . 4 . 4 כב"כ הנתבע הופיע ד"ר ב . לובוצקי . ב"כ הנתבע תלה את זיקת הנתבע לביה"ד בתנאי שאחד השופטים ד"ר זמורה לא ישב בדין . ב"כ הנתבע פסל את השופט הנ"ל מחמת שייכותו למיפלגת פועלי א"י ומחמת השתתפותו במישפט רצח ארלוזורוב . עו"ד הקונגרס דרש לדחות את טענת הפיסול הנ"ל והביא ראיות לדרישתו מתקדימים של בי"ד הכבוד . לפי סעיף 14 של תקנות ביה"ד נשאל השופט הנ"ל על ידי יושב הראש , אם הוא רואה את עצמו כנוגע בדבר . השופט ענה בשלילה . לפי סעיף 14 הנ"ל החליטו שני השופטים האחרים , אחרי התייעצות , פה אחד לדחות את בקשת הנתבע לפסול את השו פט הנ"ל . אז מסר ב"ב הנתבע מודעה שהוא אינו נזקק לביה"ד ויצא את האולם . ביה"ד קבע לפי סעיף 28 של התקנות על ידי החלטה קודמת את העובדה , שהנתבע סירב לתת את הדין בפני ביה"ד הכבוד והטיל עליו קנס של לא"י אחד . כ"כ הודיע ביה"ד לנתבע שלפי אותו הסעיף , ימשיך את הדיון שלא בפני הנתבע . בית הדין גבה עדות מפי האדונים : י . סופראסקי ? , י . גרינבוים וב . לוקר . עורך דין הקונגרס ביסס את ההאשמה והציע שביה"ד יחליט : א ) אסור לבית"ר להמשיך את דרכו בענייני העלייה ! ב ) מענישים את ביתיר בנזיפה בעד מעשיו בענייו הנ"ל ! ג ) מתרים בבית"ר : אם לא ימסור מודעה תוך זמן ידוע שהוא מבטל את החוזר מס' 60 ונותן הוראות לחבריו ללכת בדרך החוקה ולשמור על המישמעת כלפי מוסדות ההסתדרות הציונית , ישללו ממנו את זכויותיו הקולקטיביות בדבר העלייה וההכשרה . עורן דין הקונגרס הציע לפרט את תוצאות שלילת הזכויות הנ"ל כדלקמן : . 1 המישרדים הא"י אינם מכירים במוסדות ההכשרה של בית"ר ! . 1 אין זכות לבית"ר לשלוח ב"כ לתוך המישרדים הא"י ! . 3 ביטול ההקצבה הקולקטיבית של רישיונות עלייה למוס דות בית " ר לשם חלוקתם בין חבריו . יחד עם זה החליט עורך הדין להחליט שהמישרדים הא"י ישמרו את האפשרות של נתינת רישיונות לחברי בית"ר בתור פרטים . אחרי עיון בכול החומר שלפנינו , גביית העדות הנ"ל ושמיעת טענות עו"ד הקונגרס , באנו לידי מסקנות אלו פה אחד : . 1 סמכות ביה"ד לעיין בתביעה מבוססת על סימן 1 של התקנות לבית הדין הכבוד ועל סימן 82 של החלטות הקונגרס הציוני ה 18 משנת . 1933 הסימן ה 1 הנ"ל קובע : ' בית דין הכבוד מוסמך במישפטים נגד חברי ההסתדרות הציונית על הפרת המישמעת הציונית ועל מעשים שהם נגד האינטרסים של התנועה . ' ... סימן 82 הנ"ל של החלטות הקונגרס האחרון קובע : . 1 ' השתייכות להסתדרות הציונית מותנית בזיקה לתקנו תיהם של מוסדותיה המנהלים . . 2 א ) משא ומתן חיצוני עם ממשלות וחבר העמים ע"י ציונים ואירגונים ציוניים מותר רק בהסכמת האכסקוטיבה . ב ) במקרים מיוחדים רשאית האכסקוטיבה לדרוש שגם פעולות פוליטיות מיוחדות מסוג אחר , הנכנסות לחוג פעולתה של האכסקוטיבה , תהיינה מותרות רק לאחר קבלת הסכמתה לכך . . 3 תנאי קודם להשתייכות יחידים וגופים להסתדרות הציו נית הוא , שבכול השאלות הציוניות חובה היא לתת את מישפט הבכורה לחובת המישמעת כלפי ההסתדרות הציונית על חובת המישמעת כלפי כל הסתדרות אחרת . . 4 מחובתה של האכסקוטיבה היא , במיקרה של עבירה על ההחלטות הנ"ל ( 3 , 2 , 1 ) וכן גם במיקרים של הפרה חמורה לחובת המישמעת , או הבאת נזק קשה לעניינים ציוניים מצד ציונים יחידים או גופים ציוניים , להודיע לעורך דין הקונגרס על המעשה לשם הגשת העניין למישפט . ' . 2 על סמר הצעתו של עורך דין הקונגרס רשאית האכסקו טיבה , עד אשר בית דין הכבוד יוציא את פסק דינו , להפסיק חלק מזכויותיהם , או כולן , של האנשים או הגופים המדוברים הנמנים על ההסתדרות הציונית . . 3 על בית דין הכבוד להוציא את פםק דינו לכול המאוחר שישה חודשים לאחר הפסקת זכויותיהם מצד האכסקוטיבה ; אחרת — בטלים מאליהם האמצעים שנאחזו נגדם . . 4 הזכות בידי בית דין הכבוד להוציא פסק דין שלפיו מתבטל הגוף המדובר או הוא וחבריו מוצאים מתוך ההס תדרות הציונית . אחרי ביטולם של הגופים או הוצאתם מההס תדרות ע"י בית דין הכבוד , רשאים הגופים האלה להגיש הצ
|
|