|
|
עמוד:225
ושלא ייעשה לה עוול בדיני נפשות - בדין העלייה . ואומנם השיגה את מטרתה . המישרד הארץ ישראלי קרא את כל חבריו לישיבה של מחאה , והזמין לישיבה את רמבה . גרינבוים הביע ( 1934 . 5 . 30 ) רוגזו על הזמנה זו , ובו ביום הציע למסור את רמבה , כרוסט , פונימונסקי , סולובייצ'יק , לדין , ולשלול מהם - עד לבירור המישפטי - את זכויותיהם בתורת חברי ההסתדרות הציונית . ברם חגזו לא היה בכוחו להעביר על הדעת את השקולים יותר באישי ההסתדרות הציונית . עם התעוררותו של גרינבוים בעניין כינון בית דין של כבוד בווארשה , כתב 2 ) ז . ( 1934 . 6 לו לויטרבאך על ספיקו הגדול אם הדבר בגדר האפשרות , ו'אם יתברר כי הספק הזה הוא מיוסד אזי אין אנו חושבים לנכון להתחיל בצעדים אשר אינם ניתנים להביאם לידי סופם' rca עובדה היא , שלהפגנה הזהירה בווארשה היו הדים רחבים בציבוריות היהודית הכללית , שהגיעו אף אל העיתונות הכללית . לעיתונות ז'בוטינסקי ניתנה הזדמנות לעמוד שוב על גזל של זכות אלמנטארית . 'הירדן' הירושלמי היה ( 1934 . 5 . 16 ) חריף במיוחד : 'שוט המישטרה — זהו הנשק בידי הפקידים של בן גוריון וגרינבוים נגד נוער האמת הציונית . ' הסוכנות , המשעה את הדין , מוסיפה - טען 'הירדן' — ללכת בדרכה הפושעת , וגזל הסר טיפיקאטים נמשך בהתמדה של עריצים , כאילו הסר טיפיקאטים הם רשותה הפרטית , כאילו זכות העלייה נמסרה לה בחכירה על ידי עם ישראל . 'אפילו הקונגרס בכבודו ובעצמו אין לו רשות מוסרית לשלול את הזכות של העלייה מבני האומה , שהיא זכותו הקדושה של כל יהודי שציון היא משאת נפשו . ' הציבור הניח , שמדובר בגזירה זמנית עד לפסק דין , ואילו פסק דין איין . אף הדיונים המישפטיים בפרשת 'ההתנפלות' בבית דין הקונגרס נתמשכו עד בלי די , אלא שבכך לא נגרם נזק לאיש , וטעמי ההתעכבות היו מובנים וסבירים . לאחר חודשים מרובים ( 1934 . 11 . 28 ) ראה ד"ר בארט לשאול את בן גוריון : 'האם בדעתך להציע להפסיק את המישפט נגד הבית"רים שהתנפלו על מישרד ארץ ישראלי וארשה ז . ' ההפגנה במישרד הא"י בווארשה נסתברה כפעולה שהיה בה הכרח בתנאים הנתונים , כשפסק דין בדיני נפשות עוכב ללא הסבר . ברם עכשיו הוגש התירוץ : לא ניכנע לאלימות . פסק הדין עדיין נראה רחוק . 'די וועלט' הווארשאי קרא ( 1934 . 5 . 17 ) עם בית '' ר : תק ט עוולה . העורך ראה את 'מיניסטר הירידה' מנהל מילחמת השמד נגד השבט הבית"רי , ואת התנהגותה של ההנהלה הציונית בכללה כהתנהגות סאדיסטית . שם יצא רמבה בכרוז מטעם הנציבות . הסרטיפיקאטים המעטים , שלהם אפשר היה לצפות לאחר פסק הדין , ודאי לא היה בהם כדי ישועה גדולה , וראש בית '' ר הוסיף להדגיש ' ) די וועלט / : ( 1934 . 5 . 31 'לא תמלא תפקיד במדיניותנו השאלה ו כמה תקוות אינדיבידואליות לעלייה יאוכזבר . ברם אותו פסק דין צפוי חייב היה להינתן בזמנו . רמבה יצא בקריאה אל יו"ר בי"ד הכבוד r 'פרסמו את הדיף והזכיר להם , שההפגנה היתה נגד עוול ועושק . רמבה הסביר את פרשת ההפגנה : 'גרינבוים , מיועדנו משכבר הימים , העומד בראש מחלקת העלייה , הזדרז בטלגראמה להפסיקני בזכות החבר שלי במישרד הא"י בווארשה ולמוסרני לפני בי"ד הכבוד של הקונגרס על מעשה "טירור ... " אני מקבל באהבה את "העונש '' הזה , והריני מוכן — יחד עם חבת קציני הנציבות - לשאת באחריות המליאה בעד כל אשר עשינו עד כה ואשר עוד ייעשה כדי לא לתת לנגע הממאיר של חמס בציונות לפוש ... טועים טעות גמורה בחושבם , כי האיומים שלהם יפ חידונו . ' ליו '' ר ביה"ד , לד"ר רופאייזן , אמר רמבה : 'אל נא תראו לנוער ציוני , כי אין צדק ואין יושר בהסתדרות הציונית , וכי את מקום הצדק כבש הניצוח המיפלגתי ושינאת אחים ... אל נא תתנו פיתחון פה להגיד , כי תם היושר בהסתדרות הציונית ... הוציאו את פסק הדין' . 134 מחאות הוגשו מטעם בית '' ר על עיכוב זכות העלייה למישרדים א-יים שונים . מחאה חריפה נגד השיטה ונגד גרינבוים הוגשה למישרד הא"י בווינה . אחר ההפגנה בווארשה ביקש המישרד הארץ-ישראלי להוכיח את יושר שיטותיו ברבים ולהביא לידי החלטה בעניין הסרטיפיקאטים האינדיבידואליים . החלוקה של הסרטיפיקאטים האינדיבידואליים לא ניתנה כלל לביצוע על בסיס אובייקטיבי והולם . ה מישרד הארץ ישראלי בווארשה לא ידע היאך להתגבר על הקושי במציאת הדרך המתאימה , בייחוד שנציג ' המיזרחי' ( י . גרינברג ) הודיע , שלא ישתתף בוועדה לבחירת המועמדים . ( 1934 . 6 . 4 ) יוניצ'מאן , נציג נצי ( 433 א"צ , . s 6 / 2850 פרטי ההפגנה פורסמו בעיתונות היהו דית בווארשה , ובייחוד ב'היינט . ' ( 434 'המדינה / . 1934 , 5 . 31 בחלוקת הסרטיפיקאטים הישירה לבודדינו ראה 'תכסיס מתועב ומכוער של מתן תשורות אישיות בעד בגידה , כדי לשבור את החזית המוצקת שלנו . '
|
|