|
|
עמוד:185
הוכרז על החרם , שלא על תנאי הצטרפותן של הסתדרויות אחרות אליו , ואלו בכלל לא נטו למחשבה פוליטית , שהיה בה לחייב מעשה הפגנה כזה , כדי להעלות את בעיית העלייה לארץ — בייחוד אחר השתלטות היטלר בגרמאגיה - קבל עם ועולם . אילו התגברו על חשבונות כיתתיים והיו מסוגלות לדון בתוכנית לגופה , אפשר שהיה בה לשנות לא מעט בדרכי העלייה לארץ ישראל , ואפשר לא היו נזקקות לאמצעי זה ממש במאי , 1937 לפי יוזמתה של הסוכנות , ואפשר היה בכוחה של ההפגנה המשותפת בזמנה הראוי אף לדחות את כל התוכניות והתככים עד ל'ספר הלבן' של שנת 1939 ולאחריו . ההצעה הבית"רית להחזיר את מיכסת הסרטיפיקאטים הממשלתית הדלה נתכוונה לתת ביטוי מדיני להתנגדות לשיטה הקיימת בעלייה לארץ ישראל , שיטה שיש עמה קיפוח להמוני נוער עברי , ושיש עמה סתירה מופלגת לתפקידו של המאנדאט על ארץ ישראל . ברם הצד הפוליטי שבהצעת ההחזרה לא הובן כלל . כשנתברר שבית"ר הביאה הצעתה שלא על תנאי , ונתכוונה לה בכול הרצינות , לא פיקפקו כלל ההסתד חיות החלוציות להתחלק — ואפילו תוך להיטות — ב'שלל' הנוסף המעט שנפל להן בחלקן שלא בצפוי . הפנייה להחזרת הסרטיפיקאטים נפלה על אוזניים אטומות . לא ההנהלה הציונות ולא הציונות ולא ההסתדרויות החלוציות חשבו לנקוט צעד מפגין כזה . הן ביקשו לראות היגיון בפעילותן סביב קבלת סרטיפיקאטים וחלוקתם , שבכך ראו מעין תפקיד ממשלתי מינהלי , ודומה היה עליהן שיש להן פיקוח על העלייה . אותו פיקוח ככול שהיה נתבטא בהקפדה החמורה , שלא תזכה בית"ר אלא במינימום סרטיפיקאטים לפי האפשרויות הנתונות . רק בבית"ר , היתה מליאה ההבנה לנימוקי הצעד המכריע שצעד השילטון . אם אין השיטה הקיימת בהסדרי העלייה לארץ ראויה לשמה , הכרח הוא להי אבק בה ולתת ביטוי מוחשי לאותו מאבק . בארץישראל בייחוד היטיבו להעריך נכונה צעד קיצוני זה , שכן ראו בהחזרת הסרטיפיקאטים תשובת כבוד ב מילחמת הכבוד שלציונות . 'לא ניקח חלק במיקוח העלוב מסביב לעצמות הדלות , שנזרקות לעם ישראל , כמו שזורקים לכלב , בתור רישיונות כניסה למולדת' - כתב 'חזית העם' , ( 1933 . 11 . 10 ) שראה בהחלטת שיל טון בית"ר החלטה הירואית , לקראת פתיחת שערי א רץ ישראל לרווחה . אף הנהלת הפלוגות , ששמחה לכול יד עובדת חדשה , קיבלה בהבנה מליאה את החלטת ה שילטון . בעיתונה ( סיפריית הפלוגות , ג ) הגיבה עלמיכ סת 2500 סרטיפיקאטים למחצית שנה : 'ברוך יהיה לנו מנהיג תנועתנו על החרם שהכריז על אתנן זה . מי עוד כמונו הזקוקים לזרם דם חדש , שיבוא וימלא את שורת הלוחמים הכובשים , ובכול זאת לבנו שליוו , באשר ידוע ידענו : החרמת רישיונות — פתח והתחלה עבור פתיחת שערי הארץ ' . ואומנם היה בכך משום קבלת דין קשה , שהרי הפלוגות נוסדו מתחילה על בסיס של התגייסות לתקופה מוגבלת , ובלא עולים חד שים נגזר מראש שלא תהא תחלופה לאלה שהגיע זמנם להשתחרר . הנהלת הפלוגות ביקשה לברר לעצמה היאך צריכה לשקול צעדיה בזמן הקרוב , וביקשה ( 1933 . 11 . 9 ) מאת השילטון , להודיעה 'על עמדת ראש בית"ר והשילטון ביחס לחרם של תנועתנו על רישיונות העלייה מ"שדיול" זה . הבאה היא רק אחרי ה"אינפורמאציה" על אפשרות עלייה , או בתור קו של הפוליטיקה החדשה שלנו / זה חשוב לנו לדעת , כי גם פה עלינו לדעת לתפוש עמדה . ' ... השאלה הקונקריטית שעמדה לפני הנהלת הפלוגות היא , כלום יש סיכוי לעולים בית"רים , שיגיעו בדרכים אחרות , ליגאליות או לא ליגאליות . ודאי היתר . ההחלטה המדינית של בית"ר בעניין העלייה משום כאב אישי לאותם הצעירים , שכבר הכינו את עצמם לצאת לדרך , אחר שניתקו כל קשר כלכלי ומעשי , ככול שהיה להם במקומם , ולא נותרה להם עוד אפילו אחיזה קלה במקומם שלהם . טיפוסית היתה פנייתו ( 1933 . 11 . 8 ) של א . ברגמן , ממלא מקום נציב בית"ר לאטביה , אל החברים שעוכבו בדרכם : 'מבינים אנו יפה את מצב רוחם של אותם הבית"רים הבי ת"ריות המעטים , שעמדו כבר לעלות בעלייה זו , שבאופן פיתאומי כל כך נסגרה לפניהם אפשרות זו . אבל יש להסביר כהוגן גם לבית"רים מרי נפש אלה , שכמו שעליית הבית" די לארץ ישראל איננה בשבילו פיתחן לצרותיו הפרטיות גרידא , כי אם שירות גיוס בשביל העם , כן גם הוויתור על רישיונות אלה היום הוא צו השעה לתנועה הציונית , ומתוצאות האקט הזה יהיו תלויות להבא כל אפשרויות שלנו לעלייה . יש להסביר להם ולכול הבית"רים , כי אין תנועת בית"ר יכולה להתחשב עם רצונם ושאיפותיהם של אלה המעטים , ( 351 החלוקה היתה נושא להחלטות המישרדים הא '' יים . בגאליציה המיזרחית , שבה לא היה השמאל חזק , תבע ( 1933 . 12 . 13 ) 'החלוץ' לעצמו ' / 050 מן הםרטיפיקאטים , והיה מוכן להניח לשאר הסתדרויות חלוציות את שאר % 50 ( א '' צ , . ( s 6 / 2850
|
|