|
|
עמוד:166
האירגון הצבאי הלאומי אחר ההתקפה על תהלוכת בית"ר בשביעי של פסח תרצ"ג נתבטל הניסיון הראשון , שנעשה מכוחו של לורד מלצ'ט לאחד את כוחות ההגנה בארץ ישראל בגוף אחד , שאופיו צבאי מובהק ורחוק ממיפלגתיות . ה'הגנה' ה'הסתדרותית' החלה ללמוד — באיחור לקחים ממאורעות תרפ"ט , והחלה לחוש בסכנות הצפויות מן ההתעוררות הפוליטית הערבית , המסתיי - עת בעידודם של כוחות חשובים במימשל הבריטי . העקרון של 'הגנה אחת' היה בחזקת מובן מאליו , ומשעלה הסיכוי בזכותו של מלצ'ט לקיימו הלכה למעשה נטו נציגי בית"ר והצה"ר שלא לעמוד בתוקף על המשך עצמאותו הגמורה של הגוף הקטן , הקרוי ' אירגון צבאי לאומי ' , אף על פי שלא שוכנעו שבטל החשש שבגוף הגדול לא יישמע קולם בענייני עקרון , שיטות ותכסיסים , ואף יימנע מחברים פעילים ויעילים לתפוס את מקומם הראוי להם באירגון ובהיירארכיה . אחר משא ומתן קשה הוסכם לבצע את האיחוד השלם של האירגונים תוך שישה חודשים , ולימי חגיגות נבי מוסה כבר קבעה מיפקדה משותפת את האזורים ליחידות של האירגונים . ברם אחר ההתקפה של השביעי של פסח לא היו עוד חברי בית"ר מוכנים לקיים את 'הסכם מלצ'ט' מטעמים מובנים , ובייחוד משום שהיה גלוי הדבר , שחברי ה'הגנה' ומפקדיה נטלו חלק פעיל באותה התנפלות . מפקד האירגון הצבאי הלאומי אברהם תהומי ניסה לקבל דבר גינוי להתנפלות - הכרזה מטעם המיפקדה — כדי להניח את דעת החברים של הצה"ר ובית"ר ואף את דעתם של חברי ' מכבי ' והציונים הצלליים ' , המיזרחי' והבלתי מיפלגתיים שנימנו עם 'האירגון הלאומי ' . דוב הוז מראשי ה'הגנה' ומיוזמי ההתקפה על תהלוכת בית"ר , לא היה מוכן לבוא בדבר הצהרה , והוועד הציבורי של האירגון הצ ( 302 'המדינה . 1935 , 1 . 6 ' , ער' אינו אלא 'ברית החייל ' , והוא משתבח במעלה הגדולה 'אבאנטוריסם' — הנטייה לא לחיות כחיי סבא , להסתכן , לטפס על הרים , לנסות ניסיונות : ' בא עולם חדש ובו חוקים חדשים . העיקר הוא יוזמה ולא זהירות . כישלון ז - יש לשער שבתחילה ייכשלו . אבל הדרך הבטוחה ביותר לניצחון הוא הכישלון ' . ' ברית החייל' התפתחה תוך כדי התארגנותה , ויותר ויותר היתה ראויה לשבחיו של ראש בית '' ר . אף חברי 'ברית החייל' רובם בגיל ה'הכשרה' והעלייה החלוצית , ורובם בעלי מיקצוע במלאכות שונות , ראו עצמם זכאים באורח טבעי לעלות לארץ ישראל . עם צימצום האפשרויות לעלייה בדרך בית"ר באה 'ברית החייל' במישרין בתביעות אל ההנהלה הציונית בלונדון ובירושלים . מירון שסקין , המפקד בפולין , תבע בשביל ' ברית החייל' מיכסה מיוחדת לחלוקה בקרב בעלי מיקצועות ( שישים במיספר . ( בדיונים שבין לונדון לירושלים נזכרה שאלת הפעולה לטובת הקרנות ( ופיצוץ אסיפה בלובלין . ( תשובתו הסופית של גרינבוים ל'ברית החייל' בווארשה היתה , שהברית לא נרשמה בין האגודות הציוניות שאושרו על ידי המחלקה האירגונית של ההנהלה . ולא עוד וי 'אירגונים של בעלי מלאכה שהוכח על ידינו יכולים לקבל זכויות קולק טיביות בעלייה רק אחרי שנה של קיומם ' . גרינבוים העיר בשאלת הקרנות , ובשאלת ההכשרה הרוחנית של המועמדים לעלייה . חומות הביורוקראטיה היו גבוהות דיין , כדי למנוע כל אפשרות של עלייה מ'ברית החייל ' . קודם לכינוס בית"ר ולוועידת העולמית של 'ברית החייל' כתב אינג' מירון שסקין , מפקד 'ברית החייל ' , אל אייזיק רמבה , בתפקידו כמישנה לנציב בית"ר פולין , מיכתב נרגש בנוגע ליחסים הלא נורמאליים השוררים לדעתו בין בית"ר , האח המבוגר , לבין 'ברית החייל ' , האח הצעיר במישפחה אחת . מדבריו השתמע כאילו יש זילזול כלפי 'ברית החייל ' , ושאין נכונות להועיד לה את התפקיד , שיש למוסרו לה , והוא הטי פול בבית " רים הבוגרים . לדעתו יש לקיים שיטה של כניסה אוטומאטית מבית" ר ל'ברית החייל ' . תשובתו של רמבה היתה נלבבת , ובה קבע שלדעתו היחסים טובים , ואפילו עלולים לקרות מיקרים של סיכסוכים לוקאליים קלים . רמבה חשש , שיש מי שמבקש לקלקל את היחסים מבפנים . אומנם היו החיכוכים ככול שהיו בגדר תופעה נורמאלית ומובנת בתנאים הנתונים , ולא חרגו לעולם מחיכוכים המצויים אף במישפחה הטובה ביותר . ובית '' ר שואפות לאותה מטרה ויגשימוה בכוחות משותפים ; לא יתחרו ביניהן , לא יפלשו זו לסמכויותיה של זו . דובר בו בשותפות פעולה עם בית"ר בתחום הכלכלה ( קואופירא טיבים ; וכן פלוגות העבודה , ( ההכשרה והעלייה . טל ביתיר נאמר בו , שעוסקת בחינוך התרבותי והצבאי של הנוער , ואילו 'ברית החייל' — בחינוך המוני העם ובהבנתם לעלייה . מקום נכבד ניתן ללימוד הלשון העברית , ואף התוכנית התרבותית נכבדת : 184 שעות לימוד ביר חודשים . ( 501 טי' מיכתבים , אוקטובר , 1934 . 12 . 4 ,. 12 . 3 ; . 11 . 9 ; . 54 א"צ , s 6 / 2580 ושם , . s 25 / 2090 אברהם תהומי ' ) גדעון ('
|
|