'הזמיר'

עמוד:155

' לגבי דידי : ' 'בכלל אינני מתעניין בשום פעולה אירגונית מחוצה לצה"ר ובית"ר , הן בענייני פוליטיקה והן בענייני זימרה . מה שתעשה בית"ר זהו בעיניי מיפעל "עולמי , " ואין לי צורך באחר ' . תשובה זו היתה גלויה וכנה , שהרי לא היה בכוחו באותו זמן לתת מזמנו לפעולות חדשות בהיקף גדול , פעולות שאינן שייכות במישרין לתוכניתה של בית"ר . היתה זו תגובתו של ראש בית"ר לפניית פרופס בעניין אירגונו של 'הזמיר' כמיפעל ציוני עולמי , ואילו את הגושפנקה הרשמית למיפעל זה בתורת מיפעל בית"רי נתנו ז'בוטינסקי והשילטון כבר קודם לכן ( נובמבר , ( 1933 כשהכריזו לרגל יובל העשור על יצירת מקה לות זימרה בקרב התנועה בשם 'הזמיר הבית"רי ' . בה בפקודה פורש , שהמישרד הראשי ל'הזמיר הבית"רי' מתנהל מטעם השילטון ע"י פרופס ( בבוקארשט , ( ושכינוס הזימרה הראשון יתקיים בזמן הכינוס העולמי השני . השילטון נטל על עצמו להדפיס מאסף שירים עבריים ולהכריז על התחרות פרסים בעד מנגינות טובות . פרופס קיבל את עמדת השילטון , אבל לא ויתר עם זה לעשות לכלליותו של חג הזמר העברי , ולתכלית זו ביקש לקיים את הסתדרות 'הזמיר ' . חג הזמר נועד להתקיים בארץ ישראל דווקא , ו'הזמיר הבית"רי' ל מועד הכינוס העולמי של בית"ר צריך היה אפוא לשמש רק מעין ניסוי מוקדם למיבצע גדול יותר , בזמן מאוחר יותר בארץ ישראל . ביוזמתו של פרופס נתקיימה באביב 1934 ישיבה בביתו של עו"ד מ . דונקלבלום , ובה נטלו חלק המשוררים טשרניחובסקי ויעקב כהן , ראש העיר דיזנגוף ( שצריך לארח את 'חג הזימרה , ( ' והפרופ' למוסיקה ש . שור . בישיבה זו הוחלט לקיים 'זימרייה' בארץ ישראל . יעקב בוימאן , ממפקדי תל אביב , נבחר לשמש מזכיר הוועדה המכינה . פרופס אף התקשר עם המוסיקאי היהודי המקורי ש . רחוב סקי ועם אחרים . ביוני 1935 הוקם ועד ציבורי ל'הזמיר' ובראשו המשו דרים טשרניחובסקי וכהן , פרופסור קלוזנר ועו"ד דניאל אוסטר ( ירושלים . ( באוקטובר 1934 פירסם השילטון את החוזר בעניין ' הזמיר הבית"רי' — חג הזימרה הלאומית שיתכנס בארץ ישראל באביב . 1936 פרופס הביא את דבר תוכניתו החדשה לציבוריות העברית . 'הסתדרות הזמיר תטפח את הזימרה העברית , ותקים מקהלות גדולות' ותחוג חגי זימרה , כשם שהלאטים והאסתים שומרים עד היום על חגי הזימרה שלהם , וחוגגים אותם ברוב עם - עידוד גדול לעמיהם . והרי אף 'סוקול ' , תנועת התחייה הצ'כית , נתנה את דעתה לתפקידה של הזימרה בתרבות . פרופס הסביר : ' אנו אוהבי שיר . הקומפוזיטורים אינם מחברים מוסיקה לשירה / ויש אפוא לעודדם לכך . בעזרת השיר העברי יופץ לימוד הלשון ויופץ הרעיון הלאומי . כנס אלפי זמרים בארץ ישראל יהא מאורע גדול , ושילטון בית"ר קיבל על עצמו לארגן את 'חג הזמיר ' , חג שיימשך 4-3 ימים . בית"ר ארץ ישראל צריכה היתה לשתף עצמה במיפעל זה , ולהקים מתוכה מקהלות אחדות טובות . ברם שנת 934 ו היתה קשה בפרט לעניין אירגונו של חג זימרה . אותה שנה יצא פרופס לארצות הברית בעניינים אישיים , ו'הזמיר הבית"רי' לא נערך לעת הכינוס העולמי השני בקראקוב . בכינוס זה הועלה שוב הנושא . ראש בית"ר שהעריך את רעיון 'הזמיר ' , גילה עכשיו נכונות יתר לסייע להגשמתו כתוכנית מיוחדת . הכינוס החליט לערוך 'זימרייה' בהשתתפות 4000 בני נוער בפסח 936 ו בארץ ישראל . ראש בית"ר אף מסר ( 1935 . 2 . 11 ) בידי פרופס מיכתב לבארון רוטשילד ( וכן למלצ'ט ) בלונדון , וביקשם להצטרף לפאט רונאט של אגודה עולמית לזימרת מקהלות יהודיות , אותה נתכוון פרופס ליזום . שם הירצה את שבחיו של פרופס , החובב הגדול והמבין הגדול במוסיקה עממית , היוצר של בית"ר שעשאה גוף רב עוצמה . 'הזמיר' יעסוק בטיפוח השיר הבית"רי בכלל השירה היהודית . ראש בית"ר העריך במיכתבו את חשיבותו של הרעיון מבחינה אמנותית , ואף מבחינה לאומית . פרופס שנתכוון להגיש את מיכתבי ראש בית"ר לחט שילד ולמלצ'ט בלונדון , נתעכב בנסיעתו , בעקת הזמ נים , ומשום ההתפתחויות המדיניות ראה הכרח לדחות את ביצוע הרעיון לימים נוחים יותר . מיכתביו של ראש בית"ר לאישי לונדון נשארו בידיו של פרופס , ולא נמסרו . ( 282 א . פרופס , 'הירדן ' ( בוקארשט , ( ספטמבר , 1934 'הירדן / ; 1934 . 10 . 23 'משמר הירדן / , ג 114 על תפקיד השירה בבית '' ר , מ . האוס , שם , ז . . 14 לוועד הציבורי של 'הזמיר' נצטרפו נוסף על הנ " ל ! מאיר דיזנגוף , דניאל אוסטר , י"ה פארבשטיין , מרים כהן , גב' דונקלבלום , אלכסנדר יבזרוב , עו"ד פארבשטיין , ד"ר א . ויינשאל , ח . בלילובסקי , א . אנגל . עם הוועדה המוסיקלית נימנו , ש . רוזובסקי , פרופ' שור , ליאו ליוב , פ . בן ציסי , יעקבסון , אדל . שאול טשרניחובסקי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר