מגילת הסיקריקין

עמוד:135

ביוון נחשב כל ההורג טיראן לגיבור המולדת . מדוע יחסנו אנו שלילי לסיקריקיות ? החדורים אנו במוסר '' לא תרצח '' יותר מן הקדמונים , או התנגדותנו באה מחשבון קר , שלא כדאי ז דנים את הסיקריקין לכף חובה באמצעות המוח הקר . מתנגדי המישטר הקיים שמחים בלבם לכול מיפעל סיקריקי מוצלח . בזה שאנו מכריזים על התנגדותנו , יש בכך למעשה צביעות , לדוגמא - די האן ומוסוליני . ' ומעניין לעניין באותו עניין : 'לו היתה לסיקריקי ההכרה , שהחברה תדון אותו לכף חובה , לא היה מנסה לבצע את מעשה הרצח ... מופיעים סיקריקין מפני שיש להם ההכרה שהם מתנדבים , ושמעשה הרצח ייחשב למעשה גבורה ולמיפעל חיובי בעיני רבים ... מתי מופיע הסיקריק ז כל זמן שיש תקווה שאפשר לשים קץ למישטר הקיים על ידי אמצעים חוקיים לא תופיע הסיקריקיות ... עכשיו אין בעולם אידיאולוגיה סיקריקית והסתדרות שתעמיד לה מטרות סיקריקיות ... הסיקריק פועל עכשיו על דעת עצמו ... לסיקריק עונה המישטר הקיים בעין תחת שן ... כל האופוזיציה שבעת רצון ממעשה סיקריקי מוצלח , אך אם לא הצליח המעשה הסיקריקי , מובן שכול האופוזיציה מכריזה שאין לה שום שייכות אליו . ' ... מ'מגילת הסיקריקין' לאחימאיר ביקשו עויינים ומאר גני המישפט להוכיח את יחסו החיובי לאלימות , והק טיגור במישפט ביקש להסיק במחקרו הארוך על הסיקריקין שיש בה במגילה גלוריפיקאציה של רצח , כאילו ניתן בה היתר לרצח למטרות ציבוריות . אבל אותה 'מגילה' לא היתה אלא טיוטה להכנתה של מסה בנושא היסטורי כללי , ובטיוטה זו נרשמו הירהורים , ספיקות והערות בנושא שיש בו לא רק הרבה קונטר ברסיה , אלא אף לא מעט מן הצביעות . 'מגילה' זו נמסר תוכנה בלשון שווה כמעט בעיתונות היומית בארץ יש ראל , לאחר קריאתה בבית-המישפט . בפירסומה יכלו לראות הרבים עד מה יש בה מבחינת הקטיגוריה משום קללתו של בלעם , אלא שזו לא חשה בקנה הרצוץ שבידה , ודי היה לה בהדגשתן של ציטאטות קצרות שהוצאו מתוך הקשרן הפילוסופי והסתמי , והועמדו בפני עצמן כאילו היו תיסות אידיאולוגיות " . בית המישפט בשתי ערכאותיו קיבל את די נה של הקטיגוריה ועשה כמותה מן המלים הערטילאיות דימוי של נשק רום ומסוכן . ' המגילה' היתה טיוטת רשימה , שכתבה אחימאיר כדר מ , על סמך ידיעות אקטואליות או קריאה בספרים , ונתעורר לכותבה ללא ספק בעקבות הידיעות על המתנקש בן ה 5 ו או ה 16 שהלך להרוג במוסוליני . באותה שנה , , 1926 נעשו שלושה ניסיונות של התנקשות בגיבור הפאשיסם שנכשלו , ואחימאיר כמסתבר ראה סי כוי להמשך של ניסיונות ארור הניסיונות הרצופים שנכ שלו . אחימאיר כתבה באותה שנה או בסמוכה לה מנקודת מוצא של דיון בתופעה היסטורית כללית , ואף על פי ש'עיברר' בה את שמו של איש הרצח המדיני ' ) סיקריק ( ' לא בא בה כלל לדון דיון יהודי אקטואלי . הקורא בה IN EXTENSO יעמוד מייד על מידת ההפשטה שבדיון , ולא יגלה דווקא אהדה מיוחדת כלפי הסיקריק , ולא יחס חיובי חדמשמעי ( ואף לא אל הפאשיסם , ( אלא מידה של אובייקטיביות המתרחקת מן הצביעות . ב'מגילה' זו עמד אחימאיר במפורש על כל הגרוע שבסיקריקיות , ולא חשש לתארה כמחלה . הוא ראה בה לא רק גבורה , אלא אף פאסיה . הוא הסביר בה את מקורו של היצר הסיקריקי , את דרך פעולתו ואת התנאים לפעולתו . בכול אלה לא יכול היה לכוון לפרשת הרצח , שעמדה על הפרק , לרצח ארלהותב . אותו זמן היה הוא עצמו חבר ה'הסתדרות ' , ועדיין לא קבע את דרכו אל ז'בוטינסקי ומחנהו . אותו זמן ראה את דרך חייו כדרכו של היסטוריון בעל אמביציה לכתוב את תולדות המהפיכה הבולשבית , ובעיית הטי רור עניינה אותו עניין היסטורי תיאוריטי מרובה . לא היה אפוא לאותה 'מגילה' קשר רוחני או מעשי עם הפעולות 'הביריוניות' נגד שילס , המיפקד , הדגל הנאצי וכיו '' ב משנת 1931 ואילך . מקומה של אותה 'מגילה' — לאחר עריכתה ודאי היה שמור לה במבואות לספר המתוכנן על המהפיבה . (? 44 וכך נהגו הפובליציסטים של השמאל . כר התקין לו זר גדול של ציצים ח . בן מאיר ( הוא ח . שורר ) בחוברתו 'רצח או לחורוב , חומר למישפט הציבור' ( תמוז תרצ '' ד , ( ועי'ש בייחוד עמי 9—8 ( בפרק שקרא 'מגילת הטירור . ( ' שם הביא אף מישפט ? 'רק מי שמוכן ליהרג מסוגל גם להרוג . ואם מעניין לך , הקורא , הרי כותב הטורים האלה מתפלל לציוניות כזר . כל המובאה הזאת אינה מצויה בטקסטים שפורסמו ב'דבר' וב'הארץ' 1933 . 9 . 8 ) ובגיליונות אחרים , בכללם . ( 1933 . 9 . 13—12 והרי זו אינטרפולאציה או קולוקאציה חשודה , שבה בלבד ניתן לקשור את מסתו של אחימאיר עם השקפותיו האקטו אליות . ( ועכשיו עי' נוסח 'מגילת הםיקריקיד , נספח לספר א . אחימאיר , 'ברית הביריונים . ( 223—217 ' , ( 245 במישפט 'הביריונים' עמד הסניגור ד '' ר צבי אליהו כהן על כך שאין ב'מגילת הסיקריקין' שום כוונה של עבירה ו ' זהו רק מחקר פסיכולוגי של טירוריסטים . ' אחימאיר העיד שם עדות ממצה בנושא , קרא קטעים ממנה , כגון 'הסיקריקיות היא מחלה מידבקת , מחלה מסוכנת מאוד' ועוד , והעריכה ככתב

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר