פרק יד פרשיות 'ברית הביריונים'

עמוד:132

להביא התעוררות בנוער . השלב הסופי נראה רחוק למדי , וה'באריקאדות' היו עדיין מישאלת יחידים . בממשותה נועדה אפוא התוכנית להכשיר את הנוער לקבל מכות ולהפגין רצון תקיף כלפי המישטרה אפילו במחיר סבל ומאסר , יותר משהיתה תוכנית לגרום למכות או לסבל למישהו , אם אנגלי , ואם ערבי , ולא כל שכן יהודי . אף בחוברת 'הביריון' אין למצוא דבר תעמולה אקטואלית לרצח פוליטי . 211 ואומנם כך היתה אותה 'ברית הביריונים , ' ללא פיקוד וללא אירגון וללא מצע מנוסח וללא תוכנית מעשית מוגדרת , אף לא היתה חשאית , ובוודאי לא מחתרתית . לא אחימאיר ולא הצעירים לא נהגו מינהג של מחתרת , לא בפגישותיהם , ולא בדיבוריהם . אף את כתביהם כמעט שלא חששו לשמור לעצמם דרך שיטה וקבע . על 'ברית הביריונים' כבר כתב ד '' ר י"ה ייבין ( בסוף תרצ"א ) בסיפור הפוליטי החריף שלו : 'ירושלים מחכה . ' ירושלים שלו מחכה לביריונים שלה . בפרק האחרון ששמו 'ברית הביריונים' מסופר : 'ובערב התאספה ב אחד הצריפים חבריא קטנה , אנשים מיספר , הגרעין ה ראשון ל '' ברית הביריונים '' אשר מייסד כוכבא' - מסמל המרד . 'הידיעות שהביא מחוץ-לארץ הן טובות . לא הועילה המכונה הנפלאה של ברשע , לא הועילו מלוא פים ובלקיף , — מסמלי הריאקציה השמאלית — ' השופכים בכול יום רוק בעיתונם על התנועה החדשה , הנקראת בשמו של יוסף תרומפלדור וההולכת תחת הדגל הכחול הלבן ... מכול מקום , בארץ ובחוץ לארץ , מגיעות ידיעות , כי מחנה חדש הולך ונזעק , כי צעירים מתאספים בהמוניהם תחת הדגל החדש שהונף , מכינים את עצמם לבוא היום , כאשר יעלו לתקוע את הדגל היהודי על הרי יהודה והגלעד . ' ... כוכבא מביע באוזני הגרעין הקטן ל'ברית הביריונים' החדשה , 'כי הגאולה תבוא , ' ובלשון פיוטית ידבר בחורבן הגולה : 'מתוך נהרי דם , מבין רוק שונאים , מפעיית עוללים יהודים נפוחים מרעב בעיירות ישראל , מתוך פירפור הגופים של יהודים דקננים , המהדקים את החבל על צווארם בכרכי פולין , מתוך אש ישובינו שהוצתו בידי צוררים - הוא הולך ונדל , משירו היאוש והזעם . ממרי הלענה הוא יונק , והוא הולך ומחליף כוח . והוא יזקוף קומות כפופות , הוא ייתן חרב בידיים נרפות , למען תילחמנה על מקומן בעולם ... אנו נעמיד את גופינו כשרפרפים לפניו , כשלבים על שלבים , למען ירך לו לדרוך עליהם , ברדתו אל העם להושיע . ' הדברים על המשיח העולה , מתוך כלא המלכות , מתוך כבלי הברזל , ועל 'ברית הביריונים של כוכבא , אשר תתחיל מחדש מאלף בית , להילחם בעד ארץ ישראל / לא כדברי סוד נאמרו , אלא כדברי סיסמה גלויה , כקול קורא לעם גדול . הדברים על חורבן גלות פולין היו דברי נבואה שחורה שנתקיימה אף למעלה מכול דימיון שחור . בכלא כתב ייבין שורות של חרוזים , והעבירן לפירסום ב'חזית העם' . ( 1933 . 8 . 11 ) בשורות אלו נתן ביטוי להרגשות החברים העצורים כולם י 'אנחנו נמקים בשבי מאחרי סורג ובריח - / אך ייסורינו יעוררו את המלך המשיח . ... / לא אבינו , לא נאבה , במנת כלב במולדת , / לכן נפשנו כמהה פדות , יומם וליל ביקוד יוקדת . ' ייבין נשא את אמונתו הגדולה בגאווה גדולה ו ' אם זהו שיגעון להילחם לציונות , לשאוף לרומאנטיות של גבורה , מסירות-נפש , הרי אנו הננו המשוגעים . וכך נהיה ! וכך יהיה כל הנוער שלנו ' ! ( חזית העם , ' . ( 1933 . 9 . 26 חומר העדויות שהובא למישפט היה דל ביותר . מכול ערימת הניירות של אחימאיר ומכול התיכתובות של הנאשמים האחרים לא נמצאו אלא קטעים ופתקים מעטים להעלותם בגדר חומר מפליל , ובייחוד כמה מובאות מ'מגילת הסיקריקיף לאחימאיר , ומחוברת 'ה ביריוף וכן מיכתבים אחדים , שכתבו דבירי ואותשטיין . במיכתבים נשמעה קריאה לפעולות , נגד הממשלה ומישטרה , ונגד עבודה ערבית , או כיו"ב . 243 ( 241 אחימאיר לא השתתף ב'הביריוך ולא ברור כמה חוברות הוצאו ל'הביריוך . רק אחת מצויה במ"ז ( ואולי היא מס ' , ( 5 ובה מדובר ב'עין תחת עין ' לעניין גרימת נזק לרכוש , ובה כתוב על השאיפה 'להילחם ממש , כמו שנלחמו כל העמים המדוכאים לחירות מולדתם ... מילחמה ממש בשילטון האוייב ובהנהגה שהיא סוכנת לו , מילחמה המובילה את הלוחם לבתי סוהר ולעינויים ... כך נלחמים כיום האוקראינים בגאליציה / ( 242 'ירושלים מחכה' נדפס בהמשכים ב'חזית העם / והוצא ( תרציב ) כספר בהוצאת י . איש ברוריה = / ליכטר . / הספר תורגם לאידיש . ( 243 אופיינית האסמכתא — מיכתבו של אחימאיר לרמבה , מ '' מ נציב פולין ; 'חשקה נפשי לראותכם בטתיד בצבא של מלכות ישראל . התנאים החיצוניים שלנו לעזאזל . סבורני , שפרשת הסרטיפיקאטיס כבר פתחה מעט את עיניכם . עכשיו עמדתי קצת על בשורת הקיצוניות שלנו . אתם חוטאים בזה ש אינכם מושכים את א'צ גרינברג אליכם . צפצפו על הציונים הכ לליים שבהצה '' ר . למדו את מלאכת ה"ביקסל" / הרובה הקטן . / לימדו ילדים את האלף בית / לירות — לפי מאמרו של ראש ביתיר . / אנו בארץ ישראל קומץ קטן . עלו ארצה בכול האמצעים . עלו , היאסרו , סיבלו , כי בלי זה לא יקום דבר . צריך לסבול מתוך שימחה' ' ) הארץ / , 1933 . 8 . 23 והשווה עיתו נים אחרים . ( ובאסמכתאות — מיכתביו של אורנשטיין לאחי

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר