|
|
עמוד:20
ת"רים , אבל עם זה - יתר שלימות נפשית , יתר מוסריות בהעדר לויאליות כפולה , יתר התנדבות ויתר דריכות במחנה . מגמה זו חייבה פעולה תר בותית נמרצת יותר , הוצאת עיתונות וספרים בקנה מידה גדול יותר , הקמתם של מוסדות עצמאיים בתחום ההכשרה המיקצועית והימית , וכן הבטיחה את קיומו של האירגון הצבאי הלאומי כאירגון עצמאי עד לתקומת מדינת ישראל . ראש בית"ר נטרד בשנתיים הקשות 1935-1933 בטרדות ובדאגות הרבה , והוטל למערבולת של פעילות נטולת הפסקה ומנוחה משום מאסר סטאבסקי וחבריו , משום נישול בית"ר מזכויותיה לעלייה , ומשום המאבק הציוני הפנימי בארץ ובגולה , נוסף על כל הפעילות בתחום המדיני החיצוני . ראש בית"ר נדד בתקופה זו על פני ארצות , והשתהה במשך חודשים אחדים בארצות הברית של אמריקה . שעתו לעבודת בית"ר היתה זעומה , ואף על פי כן השתתף בוועידותיה ובמו עצותיה ונטל חלק פעיל בכינוסה העולמי השני בקראקוב' ואף השתתף בישיבות רבות של השילטון . בשילטון בית"ר פעלו כמזכיר הכללי ד"ר בנימין לובוצקי ( אליאב , ( ואחר כך רפאל רוזוב . שניהם קידמו את בית"ר בהתארגנותה וסייעו לעשות את שילטון בית"ר לגורם קובע ויוזם בחיי בית"ר . בתקופת השנים , 1935 — 1933 תקופת שנים של עקידה ומסה , הוכיחה בית"ר את רוח האידיאליסט שלה ואת איתנותה הרעיונית הפנימית . בתקופה זו החזיקה בית"ר כמעט לבדה בדגל הממלכתיות ההרצלאית , יצאה בדברי עקרון אל הנוער העברי , ונשאה אמונה אל גיטאות יהודיים במיזרח אירופה ובמרכזה . לגבי תקופה זו כבר נתונים היינו במצב נוח יותר משנתונים היינו לגבי השנים הקודמות מבחינת אפשרות השימוש בחומר כרוניקאלי והיסטורי . אמנם אף לגביה לא ניתן להשתמש בארכיונים של שילטון בית"ר ושל הנצי בויות הגדולות , שאבדו בשנות מילחמת העולם השנייה , אלא שכבר נשתמרו לנו ידיעות מרובות על בית"ר בעיתונות הכללית , וידיעות מרובות למדי בגנזי הארכיונים של המוסדות המרכזיים ה א רץ ישראליים , ובייחוד בגנזי הארכיון הציוני המרכזי בירושלים . בגנזי מכון ז'בוטינסקי בתל אביב נתרכזה כמות לא מבוטלת של אינפור מאציה על בית"ר באמצעותם של קבצי עיתונות מרובים , העתקים של מיכחבים ודוקומנטים ושרי די ארכיונים בית"ריים וצה"ריים שונים , ובייחוד שרידי עזבונו של ראש בית"ר . מה חבל , שנבצר מאתנו לעשות שימוש בארכיונים של התאחדות האיכרים והתאחדות בעלי התעשייה , ומה מצער , שהארכיון הגדול והעשיר של פיק"א , המצוי עכשיו לצורכי מחקר באנגליה , לא עמד לרשותנו לעיון ולצילום . פיק"א היתה בשביל בית"ר 'הגוף המיישב , ' שעמו נוהל משא ומתן בענייני אדמות בגליל ובשומרון ובענייני העבודה בזיכיון החולה . קשה היה לצפות מראש מה יהא היקפו של ספר בית"ר - קורות ומקורות . שיערנו תחילה , שהדיון בתקופת השנים 1948-1923 יקיף שני כרכים גדולים . עם התקדמות מחקרנו נתברר בהקדם הכורח להרחיב את המיסגרת המתוכננת- קודם לגמר הכנת הכרך הראשון הוחלט להוציא שלושה כרכים , ואילו עם עצם הע בודה על הכרך השני ראינו הכרח לעצמנו לחלק כרך גדול זה לשני ספרים . משום הרחבת היקפו של הספר , הרחבה מרובה כנגד התוכנית הרא שונה , ראינו אף הכרח לשנות במידת מה מצורתו של הכרך הראשון , ולצמצם בגודלה של אות הסדר . העדפנו שינוי הצורה על עיכוב בהתקדמות עבודתנו . את השינויים המועטים ביצענו בעזרתו של הגראפיקאי גיורא כרמי , מאחר שהגרא פיקאי של הכרך הראשון , אשר אורון , נבצר ממנו להמשיך בשירותו לנו . * בפתח הספר לכרך הראשון הזכרנו שמות
|
|