פרק י"ב חלוצי האמודאות העברית

עמוד:321

יכול להדריך אותם מתחת למים , ובידך לשכנעם כי אילת היא המקום האידיאלי . " לא נשאר בידי אלא להסכים' וכך הפכתי לנספח הממשלה ליד "משלחת יונה " ) '' אקספדיסיון ג'ונאס — ( " על שם יונה הנביא , האמודאי העברי הראשון — ( שהיה במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות . ( המשלחת הגיעה לאילת בינואר . 1955 מר מישל רוקא היה המסריט הראשי שלה . מספר אנשי המשלחת הגיעו לשלושה עשר , ביניהם אלופי השחיה והדייג . עשיתי עם המשלחת באילת ובסביבותיה במשך שבועות אחדים . כן ביקרה המשלחת בים המלח , בים בנרת ובחופי הים התיכון . סיוריהם במקומות אלה היו חטופים , אך עצם הופעתם העידה על כך , שטרם עשינו דבר בחקר הארכיאולוגיה הימית . לאורך החוף שלנו מעזה ועד ראש הנקרה מצויים אתרים ארכיאולוגיים רבי ערך : אשקלון , נבי רובין , יפו , אפולוניה , קיסריה , עתלית , עכו , ועוד מקומות ! בכל אלה יש שרידים שבעזרתם אפשר לשחזר את תולדות התרבות האנושית הקדומה מלפני אלפי שנים . הסרט הצבעוני קיבל את הפרס הראשון בתורת סרט דוקומנטרי בפסטיבל ריךלאומי לסרטים בקאן . לאחר שסיימתי את עבודתי כנספח הממשלה ל"משלחת יונה" קבלתי התקפת לב שניה . ב 1957 חזרתי לאילת פעם נוספת בשליחותו של התעשיין הנודע בישראל , מר סאם דובינר , שבשותפות עם משרד הפיתוח והתיירות של הממשלה רצה לעזור לפיתוח האספורט התת ימי ולהגדלת תנועת התיירות לאילת . שם מצאנו את אוסקר פרידמן — יהלומן יהודי מאנטוורפן — שבא לכאן כחבר "משלחת יונה , " ומתוך אהבתו למקום נשתקע בו . לצערי לא יצאה התכנית המוצעת לפועל . עתה לאחר שהדרך למרחבי הים האדום והאוקינוס ההודי פתוחה לפנינו , ולאחר שנסללה הדרך מבאר שבע לאילת , הפך הכפר הזעיר בירכתי הדרום לעיר ואם בישראל . אלפי תיירים נוהרים מכל קצות ישראל ומחוץ לארץ לחזות במראות הטבע הנהדרים של הנוף הפראי של הנגב , סיני וים סוף . חלומי היה , שהמוזיאון התת ימי שיסדתי בשנת 1951 ירחיב מסגרתו , וייהפך לבית נכות של הים האדום והאוקיאנוס ההודי . מקווה אני , כי למוצגיו התת ימיים תתווסף גם תערוכת מוצגים אתנוגרפיים , גיאולוגיים , מינראלוגיים וארכיאולוגיים של ארצות הים האדום והאוקינוס ההודי . כן מקווה אני שסוף סוף יתגשם הדבר , שלא עלה בידי להשיגו , והוא , שהנהלת המוזיאון התת ימי באילת תימסר למחלקה הביאולוגית של האוניברסיטה העברית בירושלים וע"י כך יינתן לאוסף ? שלו גושפנקא מדעית . נקווה גם , שהדייג בים םוף יצא סוף סוף מחיתוליו ולאור פתיחת שערי המעבר ליד האי טירנה ייהפך לאחד מענפי הכלכלה החשובים של משקנו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר